The Chanukah Story

Chanukah is coming soon — the first night is Motzeae Shabbat, December 8th. It’s a wonderful family holiday. After we light the candles, we sing Maoz Tzur, eat jelly donuts, tell stories and have quizzes about Chanukah — all in the light of the Chanukah candles. Memories are made up of a collection of precious moments. Chanukah can provide you with many wonderful memories! To enjoy the Chanukah story via a medley of Maoz rock song parody,
Q & A: WHAT IS CHANUKAH AND HOW
DO WE CELEBRATE IT?
There are two ways which our enemies have historically sought to destroy us. The first is by physical annihilation; the most recent attempt being the Holocaust. The second is through cultural assimilation. Purim is the annual celebration of our physical survival. Chanukah is the annual celebration of our spiritual survival over the many who would have liked to destroy us through cultural assimilation.
In 167 BCE the Syrian-Greek emperor, Antiochus, set out to destroy Judaism by imposing a ban on three mitzvot: The Shabbat, The Sanctifying of the New Month (establishing the first day of the month by testimony of witnesses who saw the new moon) and Brit Mila (entering the Covenant of Abraham through Torah-ordained circumcision). The Shabbat signifies that God is the Creator and Sustainer of the Universe and that His Torah is the blueprint of creation, meaning and values. Sanctifying the New Month determines the day of the Jewish holidays. Without it there would be chaos. For example, if Succot is the 15th of Tishrei, the day it occurs depends upon which day is declared the first of Tishrei. Brit Mila is a sign of our special covenant with the Almighty. All three maintain our cultural integrity and were thus threats to the Greek culture.
Matityahu and his 5 sons, known as the Maccabees, started a revolt and three years later succeeded in evicting the oppressors. The victory was a miracle — on the scale of Israel defeating the combined super-powers of today. Having regained control of the Temple in Jerusalem, they wanted to immediately rededicate it. They desired ritually pure olive oil to re-light the Menorah in the Temple. Only a single cruse of oil was found; enough to burn for just one day. However, they needed oil for eight days until new ritually pure olive oil could be produced. A miracle occurred and the oil burned for eight days.
Therefore, we light Chanukah candles (or better yet, lamps with olive oil) for eight days. One the first day, two the second and so forth. The first candle is placed to the far right of the menorah with each additional night’s candle being placed to the immediate left. One says three blessings the first night (two blessings each subsequent night) and then lights the candles, starting with the furthermost candle to the left. The menorah should have all candles in a straight line and at the same height. Ashkenazi tradition has each person of the household lighting his own menorah. Sefardi tradition has just one menorah lit per family. The blessings can be found on the back of the Chanukah candle box or in a Siddur, prayer book. The candles may be lit inside the home. It is preferable to light where passersby in the street can see them — to publicize the miracle of Chanukah. In Israel, people light outside in special glass boxes built for a menorah or little glasses with olive oil and wicks.
The tradition to eat latkes, potato pancakes, is in memory of the miracle of the oil (latkes are fried in oil). In Israel, the tradition is to eat sufganiot, deep-fried jelly donuts. The traditional game of Chanukah uses a dreidel, a four-sided top with the Hebrew letters Nun, Gimmel, Hey, Shin (the first letters of “Nes Gadol Haya Sham — A Great Miracle Happened There.” In Israel, the last letter is a Pay — for “here.”) In times of persecution when learning Torah was forbidden, Jews would learn anyway. When the soldiers would investigate, they would pull out the dreidel and pretend that they were gambling. The rules for playing dreidel: Nun — no one wins; Gimmel — spinner takes the pot; Hey — spinner get half the pot; Shin/Pay — spinner matches the pot!
Here’s a question to think about: If enough oil was found to burn in the Temple menorah for one day and the oil lasted for eight days, then the miracle was really only for the seven additional days of lighting. Why then do we celebrate Chanukah for eight days and not seven?

Sincerely yours,
Rabbi David HaCohen
Ohr Binyamin Congregation
144-10 68 Dr K.G.H 11367
c-718-4045461 H+F 347-9608583

CHANUKAH
דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה
כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז”ה באחת ההלכות הבאות.
כשמניח את נרות חנוכה מניחם כדרך כתיבה מימין לשמאל , וכמדליקם מדליק משמאל לימין ובכל לילה מדליק תחילה את הנר הנוסף ואח”כ את האחרים (משמאל לימין), , ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.
אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.) הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות, אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.
אבל אם בשעה שהדליק את הנרות, לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו מברך על הדלקה זו.
אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן הדלקתם הנרות, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.
נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.