Dear Members and Friends                                                              Rabbi David HaCohen

 

Parashat Mishpatim

 

The Parashat Hashavua this week basically is talking about Mitzvot between Man and Man. The Parasha starts with the letter Vov Hachibur which mean that although this week is a new Parsha it is connected to the former one which is Parashat Yitro. This tells us that there is a connection with Ten Commandments telling that Mitzvot between man and man is as important as the Ten Commandments. Some people think I will be friendly with G-D and He will back me up to pass all the Mitzvot between man and man. This connection teaches us to obey Hashem and you should follow both.

One of those important Mitzvot in this Parsha presents by (22: 24) “Im Casef Talve Et Ami At Heani Imach” according to the Halacha you not allowed to press him or push him or take from him interest.  What is the meaning of those words,”Et Ami”, “Et Heani” ,“Imach”?

1)     If you give someone Tzedaka, Sifre Musar say:  this Mitzva is going to be with you “Imach” your Zechut. This Mitzva is going to escort you wherever you go like it says in Thilim (85:14): ”Tzedek Lefanav Yehalech Veyasem lderech Paamav” the Tzedaka delivers you inside to the heart of Hashem.

In Masechet Rosh Hashana (Daf 16:24) 4 things that can tear the bad verdict of person “Tzadaka” “Seaka” (tefila)“Shinuy Shem” “Shinuy Maase” Vyesh Omrim: Af “Shinuy Makom”.

2)  Et HeAni Emach if you give Tzedaka or loan somebody keep it between you and him only “Emach” You don’t have to let everyone know or to publicize it in Shul or any another kind of publicizing… The Rambam said that there are 8 levels of Tzedaka the top level is that the taker does not know who the giver is, and the giver doesn’t know who the taker is. So the taker will never be “Mitbayesh”.

3) “Et Ami” Et HeAni” the Torah understood that people like to give a lot of money to help a lot of public goals and they get a lot honors and appreciation, reminding them that they are doing very important things to help the public “Et Ami”. But do not forget “Et HeAni” (a poor person)in your home, your family, your neighborhood even if you are not going to receive a big honor or get from him invitation for big dinner you should not forget the individual poor person.

And already Chazal said “Aniyecha VaAnye Ercha AniYecha Kodmim”  Aniyee Ircha VaAniye Ire Acheret  – Aniye Ircha Kodmim

 

By the merit of this Mitzva Gdola Vechashua Nizke Ligeula Mleaah Ushlema.  B.B.A (Bimhera beyomeynu amen)

 

Liluy Nishmat Avi Mori HaRav Natan Ben Shmuel HaCohen zt’’l תנצב”ה       

 

Sincerely yours
Rabbi David HaCohen
Ohr Binyamin Congregation
144-10 68Dr K.G.H 11367
C- 347-324-6709 H+F 347-960-8583 www.ohrbinyaminshul.com

שביעי של פסח

הקב”ה לא מותר על אף יהודי ביום השביעי של חג הפסח נבקע הים לבני ישראל – נס קריעת ים סוף.במדרש תנחומא מובא שהים נבקע פעם נוספת עבור שני אנשים דתן ואבירם, שניים אלו ראו שהים עומד להסגר .שבו בחזרה לחוף, והתלבטו מה לעשות ?! לחזור למצרים ? – לא כדאי, תהיה מהפכה . יקום מלך חדש לך תדע מה יעשה לנו… ללכת עם בני ישראל? למי יש כוח לכל ה”באלגן” הזה ? לבסוף החליטו ללכת עם בני ישראל, אך היה מאוחר בני ישראל כבר היו בצד השני . הקב”ה בקע להם את הים בשנית, ועברו. בואו לרגע נתבונן מי היו השניים הללו : מסופר שכשמשה יצא לראות בסבלותם של אחיו ביום השני : “ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים ניצים” מי היו ? דתן ואבירם והם שאמרו ” נתנה  ראש ונשובה מצרימה ” (במדבר י”ד ) שהמרו על ים סוף והן שהותירו מן המן דכתיב ” ויותירו אנשים ממנו עד בוקר” (שמות טז) והם שיצאו ללקוט ולא מצאו .והם היו במחלוקתו של קורח שנאמר “הוא דתן ואבירם” שהם עמדו ברשעתן מתחילה ועד סוף.וההוכחה לכך כשמשה מוכיחן : ” ויאמר לרשע למה תכה רעיך” – למה תכה רשע כמותך? ! והחצוף עונה לו : ” ןיאמר מי שמך לאיש ” ?! ועדיין אין אתה איש, ועודך נער, ותרצה להיות שר ושופט עלינו ?! משה סבל מהם לכל אורך הדרך וגם לאחר שנבקע להם הים.
מסקנה: השם לא מותר על אף יהודי שמגלה רצון לחזור לעם ישראל… אז איך עושים את זה? רצון לא תמיד מספיק-נדרשת תפילה . אדם יתבע על זה (לאחר 120 שנה)שלא בקש עזרה מה’ לשוב בתשובה …
משל לרופא מתלמד בחדר המיון שמנהל המחלקה הודיע לו : “תאלץ להשאר היום לבד במחלקה”,” טוב שאין לי ברירה אשאר…אבל זה לא מסוכן ?! ” תראה , הסביר המנהל “באם תרגיש שאתה לא מסתדר, או אם יש משהו חריג, התקשר אלי או אל סגני ,אנו נדאג לתגבר אותך, ולמצוא פתרון הולם.”
הרופא המתחיל ניסה את כוחו ורץ מחדר לחדר ומחולה לחולה פה נותן תרופה ושם מנשים,לא נח אף לרגע אך לשווא, חולים החלו למות, ולאבד הכרה… כמובן שלמחרת הכותרות זעקו :”זוועה בבית החולים הד”ר נעצר באשמת גרימת מוות ברשלנות , ובבית המעצר – מנהל ביה”ח שמע את בכיו של הד”ר, אתם לא מתבישים?! הרי רצתי בכל הכוח, מחולה לחולה, ומחדר לחדר, כמעט התמוטטתי. ואתה עוד מאשים אותי?! במקום להעריך את עבודתי?! תראה, אמר המנהל “אני יודע איך ניסית להתמודד מול הכול.אפילו הצלחת עם חלק מהמאושפזים. אבל בודאי שאתה לא יכול לבד,ואף אחד לא דורש את זה ממך למה לא התקשרת אלי? למה לא בקשת עזרה ,היינו מיד שולחים” … אנחנו כל כך רוצים להתעלות מכל מיני דברים . רוצים להתחזק בכל דבר טוב ומנסים מעבר לכוחותינו לפעמים. וזה לא הולך… אח”כ תובעים אותנו ?!…אבל שכחנו דבר אחד: להזעיק עזרה. ולבקש מהשם במילים שלנו ולומר :” אני לא מסוגל עוד … עזור לי להתגבר על א ב ג…אני לא יכול לבד!…”
הבה נזכור, שני דברים:הקב”ה איננו מותר על אף יהודי ועלינו מוטלת החובה לבקש עזרה כשאנו מרגישים שהדבר מעבר ליכולותינו…
חג כשר ושמח

 

 

אנו עומדים בפתחו של חג הפסח ובעוד ימים ספורים ננחת בחג עצמו. מרובים הם ההלכות והדינים ולכן כבר אמרו חכמים שיש להתחיל בלימודם שלושים יום קודם.    על החג ומשמעויותיו, עוד נדבר לפני החג, ובמהלכו. אך ברצוני לכתוב כמה מילים על הקשר שבין החג, ופרשת השבוע. ואשר כוללת את המושג “שבת הגדול”, ובין פרשת השבוע “פרשת מצורע”.   כידוע חגינו הקרוב נקרא גם חג החירות, ובין יתר ביטויי החירות, אנו מקדשים את חירות הדיבור והלשון. וברור שאין הכוונה לחירות בלתי מוגבלת, כי חירות מוחלטת היא למעשה עבדות. והדבר מסומל היטב בפרשתנו בצורך של שתי הציפורים המובאות כקרבן על חטא לשון הרע. כאשר את הציפור האחת מקריבים המסמלת את ה”פטפוט” השלילי שאנו קוראים לשון ה”רע” ואילו את הציפור השניה, אנו משלחים על פני השדה וחז”ל מדייקים “ולא נצטוינו לשלח למדבר או לים”. כדי לסלק את הדיבור בכלל…

אלא יש לומר שישנו סוג אחר של דיבור שהוא לא רק מותר אלא יש להפיצו על פני השדה ואף להרחיבו בתוך השדה. וזהו הסוג החיובי והטוב שבדיבור או בפטפוט הצפור המשתלחת.

אם כן, לפנינו שני סוגי דיבור ובידינו להימנע מן האחד , ולחתור לקיים את השני. האחד , הנובע מן המלה עצמה “מצורע” “מוציא שם רע” ואשר תכליתו לפגוע בזולת ע”י הפצת תיאורים רעים ושקריים. ואשר תכליתם לפגוע במעמדו, בכבודו, במשפחתו, במוניטין שלו, וכמובן, בפרנסתו , של הזולת. אבל לא לכך עינינו תלויות , שהרי כנגד שקרים ניתן להתגונן ע”י תביעות משפטיות בשל הוצאת דיבה.

וכאן אנו מגיעים לסוג השני והנורא מכל, והוא בלשון חז”ל קרוי “מספר לשון הרע” בסוג זה אמנם מספרים אמת ובבית משפט אולי תעמוד ל”מספר” טענת “אמת דיברתי” אבל הדיבור שאסרה התורה בתכלית האיסור זהו הדיבור שיש בו לפגוע קשות ב”מסופר” מבלי שיש בידו להתגונן, ואשר יכול לפגוע בהרבה דרכים אפשריות.   ואת זה מבקשת התורה למנוע, וכבר אמרו חכמינו: שתכליתנו הוא להשתמש בפינו ללימוד תורה ,לברכות ,לתפילות ,לעידוד הזולת, ולעזרת הזולת. ונהיה עם לבבינו ואימרי פינו הטובים “ונתקן עולם במלכות שדי” וחגינו הקרוב הינו הזדמנות נפלאה לקיים מסורת ישראל מדורות לסייע לזולת שאפשרויותיו הכלכליות מוגבלות, ולקיים את הנאמר בהגדה, כל דצריך ייתי ויפסח ….

בברכת חג כשר ושמח לחברי ולידידי ולמתפללי קהילת אור בנימין ויהי ה’ עמנו לעבור את החג הבא עלינו לטובה בשמחה אמיתית ובטוב לבב ונזכה לביאת הגואל במהרה בימינו וכדברי חז”ל: “בניסן נגאלו אבותינו בניסן עתידים להגאל”

 

Halacha: Learning the Laws of Pesach and The Sale of Chametz

 

Ideally one should start teaching and learning the laws of the holiday thirty days earlier. (Shulchan Aruch 429, See Shulchan Aruch HaRav)

 

A person should ensure to sell his Chametz to a gentile before Pesach although he already cleaned out his home well, and will recite the declaration renouncing ownership over any Chametz.

 

Chachamim forbade deriving benefit from Chametz that was owned by a Jew during Pesach. Therefore, if a supermarket is owned by a Jew who does not sell the Chametz before Pesach, it is forbidden to purchase from that store any of that Chametz.

 

Due to the complex laws of acquisitions, the custom is that a Rabbi sells the chametz for the community. (See Aruch HaShulchan 448) {The forms to sell chametz through the Rabbi can be found on our website.}

 

 

A Lesson through a Story

A poor man once came to Rabbi Seligman Baer Bamberger, Rabbi of Wuerzburg, while he was in the middle of a shiur, and told him that he needed shoes. Rabbi Bamberger interrupted his lecture and brought a pair of his own shoes for the needy person.

One of the students remarked to Rabbi Bamberger that the shoes he gave away were just recently bought and were the best he owned. “Why didn’t you give him an old pair?” asked the student. “The poor man already has torn shoes. I should give him only the best,” was the reply.

 

Great Quotes

“Close your eyes for a minute and imagine that you are blind. No colors, no sights of children playing, no fields of flowers, no sunset. Now imagine that suddenly there’s a miracle. You open your eyes and your vision is restored! Are you going to jump? Or will you stick around for a week to enjoy the sights?  If you really appreciate your eyesight, the other pains are insignificant. But if you take it all for granted, then nothing in life will ever truly give you joy.                                                                                        – Rabbi Noach Weinberg