Dear Members and Friends                                                              Rabbi David HaCohen

Parashat Mishpatim

The Parashat Hashavua this week basically is talking about Mitzvot between Man and Man. The Parasha starts with the letter Vov Hachibur which mean that although this week is a new Parsha it is connected to the former one which is Parashat Yitro. This tells us that there is a connection with Ten Commandments telling that Mitzvot between man and man is as important as the Ten Commandments. Some people think I will be friendly with G-D and He will back me up to pass all the Mitzvot between man and man. This connection teaches us to obey Hashem and you should follow both.

One of those important Mitzvot in this Parsha presents by (22: 24) “Im Casef Talve Et Ami At Heani Imach” according to the Halacha you not allowed to press him or push him or take from him interest.  What is the meaning of those words,”Et Ami”, “Et Heani” ,“Imach”?

1)     If you give someone Tzedaka, Sifre Musar say:  this Mitzva is going to be with you “Imach” your Zechut. This Mitzva is going to escort you wherever you go like it says in Thilim (85:14): ”Tzedek Lefanav Yehalech Veyasem lderech Paamav” the Tzedaka delivers you inside to the heart of Hashem.

In Masechet Rosh Hashana (Daf 16:24) 4 things that can tear the bad verdict of person “Tzadaka” “Seaka” (tefila)“Shinuy Shem” “Shinuy Maase” Vyesh Omrim: Af “Shinuy Makom”.

2)  Et HeAni Emach if you give Tzedaka or loan somebody keep it between you and him only “Emach” You don’t have to let everyone know or to publicize it in Shul or any another kind of publicizing… The Rambam said that there are 8 levels of Tzedaka the top level is that the taker does not know who the giver is, and the giver doesn’t know who the taker is. So the taker will never be “Mitbayesh”.

3) “Et Ami” Et HeAni” the Torah understood that people like to give a lot of money to help a lot of public goals and they get a lot honors and appreciation, reminding them that they are doing very important things to help the public “Et Ami”. But do not forget “Et HeAni” (a poor person)in your home, your family, your neighborhood even if you are not going to receive a big honor or get from him invitation for big dinner you should not forget the individual poor person.

And already Chazal said “Aniyecha VaAnye Ercha AniYecha Kodmim”  Aniyee Ircha VaAniye Ire Acheret  – Aniye Ircha Kodmim

By the merit of this Mitzva Gdola Vechashua Nizke Ligeula Mleaah Ushlema.  B.B.A (Bimhera beyomeynu amen)

Liluy Nishmat Avi Mori HaRav Natan Ben Shmuel HaCohen zt’’l תנצב”ה       

Sincerely yours
Rabbi David HaCohen
Ohr Binyamin Congregation
144-10 68Dr K.G.H 11367
C- 347-324-6709 H+F 347-960-8583 www.ohrbinyaminshul.com

שביעי של פסח

הקב”ה לא מותר על אף יהודי ביום השביעי של חג הפסח נבקע הים לבני ישראל – נס קריעת ים סוף.במדרש תנחומא מובא שהים נבקע פעם נוספת עבור שני אנשים דתן ואבירם, שניים אלו ראו שהים עומד להסגר .שבו בחזרה לחוף, והתלבטו מה לעשות ?! לחזור למצרים ? – לא כדאי, תהיה מהפכה . יקום מלך חדש לך תדע מה יעשה לנו… ללכת עם בני ישראל? למי יש כוח לכל ה”באלגן” הזה ? לבסוף החליטו ללכת עם בני ישראל, אך היה מאוחר בני ישראל כבר היו בצד השני . הקב”ה בקע להם את הים בשנית, ועברו. בואו לרגע נתבונן מי היו השניים הללו : מסופר שכשמשה יצא לראות בסבלותם של אחיו ביום השני : “ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים ניצים” מי היו ? דתן ואבירם והם שאמרו ” נתנה  ראש ונשובה מצרימה ” (במדבר י”ד ) שהמרו על ים סוף והן שהותירו מן המן דכתיב ” ויותירו אנשים ממנו עד בוקר” (שמות טז) והם שיצאו ללקוט ולא מצאו .והם היו במחלוקתו של קורח שנאמר “הוא דתן ואבירם” שהם עמדו ברשעתן מתחילה ועד סוף.וההוכחה לכך כשמשה מוכיחן : ” ויאמר לרשע למה תכה רעיך” – למה תכה רשע כמותך? ! והחצוף עונה לו : ” ןיאמר מי שמך לאיש ” ?! ועדיין אין אתה איש, ועודך נער, ותרצה להיות שר ושופט עלינו ?! משה סבל מהם לכל אורך הדרך וגם לאחר שנבקע להם הים.
מסקנה: השם לא מותר על אף יהודי שמגלה רצון לחזור לעם ישראל… אז איך עושים את זה? רצון לא תמיד מספיק-נדרשת תפילה . אדם יתבע על זה (לאחר 120 שנה)שלא בקש עזרה מה’ לשוב בתשובה …
משל לרופא מתלמד בחדר המיון שמנהל המחלקה הודיע לו : “תאלץ להשאר היום לבד במחלקה”,” טוב שאין לי ברירה אשאר…אבל זה לא מסוכן ?! ” תראה , הסביר המנהל “באם תרגיש שאתה לא מסתדר, או אם יש משהו חריג, התקשר אלי או אל סגני ,אנו נדאג לתגבר אותך, ולמצוא פתרון הולם.”
הרופא המתחיל ניסה את כוחו ורץ מחדר לחדר ומחולה לחולה פה נותן תרופה ושם מנשים,לא נח אף לרגע אך לשווא, חולים החלו למות, ולאבד הכרה… כמובן שלמחרת הכותרות זעקו :”זוועה בבית החולים הד”ר נעצר באשמת גרימת מוות ברשלנות , ובבית המעצר – מנהל ביה”ח שמע את בכיו של הד”ר, אתם לא מתבישים?! הרי רצתי בכל הכוח, מחולה לחולה, ומחדר לחדר, כמעט התמוטטתי. ואתה עוד מאשים אותי?! במקום להעריך את עבודתי?! תראה, אמר המנהל “אני יודע איך ניסית להתמודד מול הכול.אפילו הצלחת עם חלק מהמאושפזים. אבל בודאי שאתה לא יכול לבד,ואף אחד לא דורש את זה ממך למה לא התקשרת אלי? למה לא בקשת עזרה ,היינו מיד שולחים” … אנחנו כל כך רוצים להתעלות מכל מיני דברים . רוצים להתחזק בכל דבר טוב ומנסים מעבר לכוחותינו לפעמים. וזה לא הולך… אח”כ תובעים אותנו ?!…אבל שכחנו דבר אחד: להזעיק עזרה. ולבקש מהשם במילים שלנו ולומר :” אני לא מסוגל עוד … עזור לי להתגבר על א ב ג…אני לא יכול לבד!…”
הבה נזכור, שני דברים:הקב”ה איננו מותר על אף יהודי ועלינו מוטלת החובה לבקש עזרה כשאנו מרגישים שהדבר מעבר ליכולותינו…
חג כשר ושמח

אנו עומדים בפתחו של חג הפסח ובעוד ימים ספורים ננחת בחג עצמו. מרובים הם ההלכות והדינים ולכן כבר אמרו חכמים שיש להתחיל בלימודם שלושים יום קודם.    על החג ומשמעויותיו, עוד נדבר לפני החג, ובמהלכו. אך ברצוני לכתוב כמה מילים על הקשר שבין החג, ופרשת השבוע. ואשר כוללת את המושג “שבת הגדול”, ובין פרשת השבוע “פרשת מצורע”.   כידוע חגינו הקרוב נקרא גם חג החירות, ובין יתר ביטויי החירות, אנו מקדשים את חירות הדיבור והלשון. וברור שאין הכוונה לחירות בלתי מוגבלת, כי חירות מוחלטת היא למעשה עבדות. והדבר מסומל היטב בפרשתנו בצורך של שתי הציפורים המובאות כקרבן על חטא לשון הרע. כאשר את הציפור האחת מקריבים המסמלת את ה”פטפוט” השלילי שאנו קוראים לשון ה”רע” ואילו את הציפור השניה, אנו משלחים על פני השדה וחז”ל מדייקים “ולא נצטוינו לשלח למדבר או לים”. כדי לסלק את הדיבור בכלל…

אלא יש לומר שישנו סוג אחר של דיבור שהוא לא רק מותר אלא יש להפיצו על פני השדה ואף להרחיבו בתוך השדה. וזהו הסוג החיובי והטוב שבדיבור או בפטפוט הצפור המשתלחת.

אם כן, לפנינו שני סוגי דיבור ובידינו להימנע מן האחד , ולחתור לקיים את השני. האחד , הנובע מן המלה עצמה “מצורע” “מוציא שם רע” ואשר תכליתו לפגוע בזולת ע”י הפצת תיאורים רעים ושקריים. ואשר תכליתם לפגוע במעמדו, בכבודו, במשפחתו, במוניטין שלו, וכמובן, בפרנסתו , של הזולת. אבל לא לכך עינינו תלויות , שהרי כנגד שקרים ניתן להתגונן ע”י תביעות משפטיות בשל הוצאת דיבה.

וכאן אנו מגיעים לסוג השני והנורא מכל, והוא בלשון חז”ל קרוי “מספר לשון הרע” בסוג זה אמנם מספרים אמת ובבית משפט אולי תעמוד ל”מספר” טענת “אמת דיברתי” אבל הדיבור שאסרה התורה בתכלית האיסור זהו הדיבור שיש בו לפגוע קשות ב”מסופר” מבלי שיש בידו להתגונן, ואשר יכול לפגוע בהרבה דרכים אפשריות.   ואת זה מבקשת התורה למנוע, וכבר אמרו חכמינו: שתכליתנו הוא להשתמש בפינו ללימוד תורה ,לברכות ,לתפילות ,לעידוד הזולת, ולעזרת הזולת. ונהיה עם לבבינו ואימרי פינו הטובים “ונתקן עולם במלכות שדי” וחגינו הקרוב הינו הזדמנות נפלאה לקיים מסורת ישראל מדורות לסייע לזולת שאפשרויותיו הכלכליות מוגבלות, ולקיים את הנאמר בהגדה, כל דצריך ייתי ויפסח ….

בברכת חג כשר ושמח לחברי ולידידי ולמתפללי קהילת אור בנימין ויהי ה’ עמנו לעבור את החג הבא עלינו לטובה בשמחה אמיתית ובטוב לבב ונזכה לביאת הגואל במהרה בימינו וכדברי חז”ל: “בניסן נגאלו אבותינו בניסן עתידים להגאל”

Halacha: Learning the Laws of Pesach and The Sale of Chametz

Ideally one should start teaching and learning the laws of the holiday thirty days earlier. (Shulchan Aruch 429, See Shulchan Aruch HaRav)

A person should ensure to sell his Chametz to a gentile before Pesach although he already cleaned out his home well, and will recite the declaration renouncing ownership over any Chametz.

Chachamim forbade deriving benefit from Chametz that was owned by a Jew during Pesach. Therefore, if a supermarket is owned by a Jew who does not sell the Chametz before Pesach, it is forbidden to purchase from that store any of that Chametz.

Due to the complex laws of acquisitions, the custom is that a Rabbi sells the chametz for the community. (See Aruch HaShulchan 448) {The forms to sell chametz through the Rabbi can be found on our website.}

A Lesson through a Story

A poor man once came to Rabbi Seligman Baer Bamberger, Rabbi of Wuerzburg, while he was in the middle of a shiur, and told him that he needed shoes. Rabbi Bamberger interrupted his lecture and brought a pair of his own shoes for the needy person.

One of the students remarked to Rabbi Bamberger that the shoes he gave away were just recently bought and were the best he owned. “Why didn’t you give him an old pair?” asked the student. “The poor man already has torn shoes. I should give him only the best,” was the reply.

Great Quotes

“Close your eyes for a minute and imagine that you are blind. No colors, no sights of children playing, no fields of flowers, no sunset. Now imagine that suddenly there’s a miracle. You open your eyes and your vision is restored! Are you going to jump? Or will you stick around for a week to enjoy the sights?  If you really appreciate your eyesight, the other pains are insignificant. But if you take it all for granted, then nothing in life will ever truly give you joy.                                                                                        – Rabbi Noach Weinberg

Parashat Vayikra

            Ma’amar Chizuk

Rabbi David Hacohen

Dear brothers, members and friends of our community, “Ohr Binyamin”.

In this time of difficult isolation when fighting against a hard and invisible enemy,
with all our power.    there is a supreme duty, first and foremost, protection of

     one’s life.   All of the Torah commandments and even “Shabbat” which is a covenant between            Hashem and man are canceled when it comes to protecting one’s life.
And now dear brothers, do not feel bad, for the harsh decrees we are compelled to withstand with courage and bravery, even though the harsh ones are unbearable. And always remember that we as humans must win. This is a war of the whole world and we are only a tiny part of it. 

The wisest minds in the world are working around the clock to find a cure to heal and hopefully  with G-d’s Will, they will be successful.
Let me please tell you that a commander of the army sometimes must stop the activity of soldiers who have transgressed  until he is able to determine what went wrong and what should be done to fix the problem. Thus, the “Commander of the World” stops the actions of the world for clarification of our actions that require change and rebuilding.
“Closing” the shuls must be a sign for us that something went wrong during our prayers that should be fixed. The keeping of the sanctity of the Shul, such as good manners and our ways of behavior during prayers and Amida. or Kriyat Hatorah, and during the times when there is prohibition of speech (from “Baruch Sheamar’ until after reading the Torah) must be improved as it says in Megilat Eicha)” נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה’ “….”(Eicha 3:40), meaning;

 “Our ways have been sought and explored and restore our ways to Hashem”. (we will check our ways and fix what needs to be fixed before returning back to Hashem).

Dear brothers, let us see ourselves from now on as faithful messengers of the Creator of the world to do the necessary repairs in our daily Avodat Hashem.  And Hashem will come through with his promise as written:”והסיר ה ממך כל חולי”….”      “  and God promised to remove any sickness from us” as written: ,(Devarim 7:15)
 And we hope that very soon we will have the merit to return and serve Hashem with joy and gladness of heart. “Serve Hashem in “joy”, is the most basic, fundamental and important doctrine when serving Hashem. By doing that we will have the merit that Hashem grant us full health and Refuah Shlema. “ולא ידח ממנו נדח” “   meaning:“ No one will be lost from Am Yisrael” (Shmuel 2 14:14). And we are looking forward to for all being returned to the Shul to pray together healthy and complete in our “Mikdash Me’at” “Ohr Binyamin”.

Finally a little from the words of our sages:   all the Torah commandments, command us to do all the mitzvot, however, the Mitzvah of protecting your life the Torah added one more word   “ “מאודwhich means “very” thus protecting one’s life is much more important than any other Mitzvah. (Shemot 20:20)
Therefore, please do not feel sadness. Meanwhile, we will continue our prayers at home.
              Since we are very close to the Passover Holiday which is called “Chag HaGeula” meaning the “Festival of Redemption” let us all pray that we will have the merit to celebrate with full freedom.  

     May we all have a Chodesh Tov, and full redemption from all our enemies, those that are   visible   and those that are not visible.

I will finish this Ma’amar with a lot of love and big hope for a good future.

This Ma’amar was translated by our great member Ms. Shulamit Zar and help from my wife.

אחים יקרים, חברי ואוהדי קהילתנו, “אור בינימין”.

בימי בידוד קשים כשנלחמים

בכל הכוח באויב קשה ובלתי נראה.

קיימת חובה ראשונה, ועליונה.

קודם כל ולפני הכל לשמור על הנפש.

כל מצוות התורה ואפילו “שבת” שהינה אות ברית מתבטלת כאשר מדובר בפיקוח נפש.

ועתה אחים יקרים אל ירע לבבכם על הגזירות הקשות

שאנו נאלצים לעמוד בהן ונעמוד באומץ והגבורה גם אם

קשות הן מנשוא. ונזכור תמיד שאנו, כלומר בני האדם חייבים

לנצח זוהי מלחמה של העולם כולו ואנו רק חלק קטן וזעיר ממנו. מיטב המוחות בעולם

עובדים מסביב לשעון למצוא מזור ומרפא ובע”ה גם יצליחו

תרשו נא לי לומר לכם כי כשם

שמפקד בצבא עוצר את פעילות חייליו שסרחו כדי לברר את המקרה ולבנות סדר

מחדש

כך הקב”ה “מפקד העולם” פוקד את העולם לבירור מעשינו המחייבים שינוי ואיכון

מחדש.

סגירת בתי כנסיות הנם אות וסימן למקום שעלינו לתקן….קדושת בית כנסת צורת ההתנהגות בתפילות

ועמידה בזמנים בהם איסור

הדיבור  מפסוקי דזימרה ועד

לאחר קריאת התורה.וכו’

נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה. ..

אחים יקרים הבה נראה את עצמינו מעתה ואילך שליחים

נאמנים של בורא עולם לעשות

את התיקונים הנדרשים בעבודת ה’ היום יומית  ונהיה

ראויים לכך שהקב”ה יקיים את הבטחתו להסיר מאתנו כל מחלה ככתוב : והסיר ה’ ממך כל חולי, ונזכה בקרוב מאוד לחזור ולעבוד את ה’ בשמחה

ובטוב לבב’

עבדו את ה’ ב”שמחה” זהו היסוד המוסד החשוב ביותר

בעבודת ה’ ובזכות זאת נזכה

לבריאות מלאה. לרפואה שלימה ולא ידח מאתנו נדח

ונשוב להתפלל יחד כולנו בריאים ושלימים בבית מקדש

מעט שלנו הלוא הוא “אור בינימין”

ולסיום מדברי חז”ל: כל המצוות  נאמר בהם ושמרתם

ורק במצות שמירת  הנפש מוסיפה התורה את המילה “מאוד” מכאן ששמירת הנפש

חשובה יותר.

ולכן אל נא נעצב אל ליבנו נמשיך את תפילותינו גם בבית. ונקיים בכל המקום אשר תזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך

וכיון שאנו קרובים מאוד לחג הגאולה הלוא הוא פסח נתפלל כולנו שנזכה לקיימו בחירות מלאה שיהיה לכולנו

חודש טוב, וגאולה שלימה מכל

מבקשי נפשינו.הנראים והבלתי נראים.

באהבה רבה, ובתקוה גדולה

Rabbi David HaCohen                                       Ohr Binyamin Congregation

April 22, 2020  28th of Nissan 5780 13th day of the Omer               

144-10 68th Drive    Flushing, NY 11367                                                                                            

                       פרשת תזריע מצורע                                                                     

In our Parsha we will concentrate about the Metzorah, his quarantine and as Chazal say, that the name of Metzorah can be transalated as “Motzi Shem Ra”, that quarantines him outside of the Camp until he gets healed. After he gets healed, he is supposed to give a special Korban of 2 birds to receive purification. He should bring 2 live pure(tehora)birds. As it is written in the Torah (Vayikra 14:4)

“ולקח למטהר שתי ציפורים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואיזוב”  ויקרא 14:4                                                             What should be done with the birds? One bird was for slaughtering and one bird was sent free to the fields. And Chazal asks: Why was one bird sent to the field instead of slaughtering it also? If they slaughtered the second bird as well the message would be clear that the sound ‘chirping’ of the bird which represents the Lashon Hara would be “slaughtered” completely. Instead of sending it free which could give the wrong message that another kind of Lashon Hara is acceptable and one would continue to speak Lashon Hara in the field.

But the Gemara in Masechet “Arachinyu ט”ו ב” says: Rabbi Yochanan said that Hashem tells the tongue why did I create the parts of man (head, body, arms and legs) standing but the tongue lying. All the body parts (as previously mentioned) are outside and you(tongue) are inside. And not only that but I surround you with 2 walls that represent 2 duties of the tongue, one is to select the food and one is to select the words that come out of your mouth.

What did Rabbi Yochanan aim to teach us? The Maharal explains the difference between man that stands in his job in order to prevent laziness and cause him to stop working. For example, Just imagine to yourself, that in some countries the cashier, the banker, the merchant and the seller are ordered to stand throughout their work in order to prevent laziness and sleeping on the job. We are not accustomed to doing so in Israel. But there is no country that allows them to lay down. Laying down is resting or getting rid of the job. When man stands it is very difficult to become sleepy. In standing, in short, all the body parts should be active with the hands doing Mitzvot, and the legs running to help others. But what about the tongue? Its better for it to lay down and rest. You are always happy about things you did not say. You will never regret about something that you didn’t say, but if you’re sorry, you are sorry of something you said. Please pay attention, that when you eat , the tongue selects the food that you eat by giving taste and making sure that it will be tasty and beneficial for you, not bitter. If it will damage your body or will help you. In the same way the tongue should select the words that come out of your mouth.

Yirmiyahu the Navi says: (Yirmiyahu 9:7), “חץ שחוט לשונם”

The mouth looks like a bow and the tongue looks like an arrow. When the arrow gets out of the mouth you do not have any more control on what it will harm and how deep will the injury be. Thus, the same way when one speaks “Lashon Hara” you will never know how much and how deep the injury will be. Therefore, when we speak Rechilut about another person we need to stop it and that is the meaning of slaughtering the first bird. But at the same time we send the second bird to the field to announce that we were able to use our tongue in an alternative way; for Divre Torah, for positive words and encouraging others(the poor, depressed, by talking, supporting and helping others). The same way that we use our tongue for negative we can use it for positive. That is the meaning of that “life and death are at the hands of the tongue”.  That gives 2 meanings:

1) from the root of the word כר-פס(”כלל- ראשון -פה -סגור”) which represents the slaughtered bird. That the tongue should be lying down, inactive.

2) we interpret the word Pesach(“ פה-סח”)(Mouth-talking). The word “סח” in Hebrew Gematria equal 68 which is exactly the Gematria of the word “חיים”-life also is 68, which represents the live bird that we let fly into the fields. The bird comes to tell us that we can talk but with Good Talk. That is the message of what should be spoken. But don’t forget that in the field there is quietness. But you can also hear within the quietness birds chirping which comes to teach us that we start to control our tongue by when it should be lying down and quiet or when it should talk.

This is the important message for each and every one of us.

Shabbat Shalom

May we have good news for all of “Cholei Yisrael and all the Cholim in the world”.

Rabbi David HaCohen

Rabbi David HaCohen                                                                              Ohr Binyamin Congregation

April 28, 2020                                                                                            144-10 68th Drive

4th of Iyar 5780    30th day of the Omer                                                         Flushing, NY 11367

Dvar Torah for Parashat Acharei Mot-Kidoshim

This Shabbat we will be reading 2 parashot, Acharei Mot and Kidoshim.

We combine them as well as a few others since this year is referred as Shana P’shuta. We do that every 3 years in a row, and the fourth year we add one more month (Adar B), by doing that we make sure that Chag HaPesach always comes out in the Spring time.

As we said we have 2 Parashot that we can talk of either of them. We are choosing today to talk about Parashat Kidoshim. About a very famous sentence;    ) ויקרא19  18 )  ואהבת לרעך כמוך Meaning: “You should love your friend as you love yourself”.

Rabbi Akiva says:    (שבת    31  (  זה כלל גדול בתורה           Meaning: “This is a big rule of the Torah”.

This Pasuk (Vayikra 19:18) ends with the words “Ani Hashem”, which means I am Hashem. In one hand the Pasuk talks about a mitzvah between Man and Man but by adding I am Hashem makes it a mitzvah Between Man and Hashem. As it is known, the “Luchot Habrit”, the 10 commandments, are divided in 2 sections one side of the commandments are between Man and Hashem and the other half between Man and Man.

“I am Hashem” was written with 2 letter YUD (יי). Yud and Yehudim are written with very close letters, which brings us to the story about one ‘Admor’, whose name was Naftali from the area called Rupshitz.

When he came to this verse, he collected all his Chasidim to the table (Tisch)and he told them story: when he was young his father sent him to learn with a ‘Melamed’ or as the Yemenites call him ‘Mori”.    The Melamed taught him how to read and write. He also taught him that when he sees 2 Dots one next to the other you have to say that as the name of Hashem or Alokim.

But if you see 2 Dots one on top of the other, that is 2 dots that shows it is the end of the verse. Until then I thought that the Melamed meant that 2 dots (one on top of the other) I read as ‘Elokim’.  The Melamed then called me; Naftali, Naftali, learn now a big rule and remember it in all your entire life.

If you see 2 dots one on top of the other then you know that it is the end of the verse. If you see 2 dots one next to the other then you have to read it a Hashem or Elokim. But now that I am already an “Admor”, I understand it in a totally different way. Since YUD and YEHUDI look similar and even the vowels are similar I learned from that a big rule.

If 2 Jewish people look the same but one is more clever, has more understanding-knowledge, more rich, has more  opinions, and speaks to you at the same level, (eye to eye), and has no Ga’ava, then those 2 YUDS   one next to the other becomes the name of Hashem, meaning the Shechina rest upon them. But when someone gives the impression that he has Ga’ava by thinking that he is cleverer, richer, understands more, then the 2 dots are one on top of the other, and that actually is meant the end of the Story. The end of the  of Ahavat Yisrael.

There is a well-known story about Hillel Hazaken, about one Goy asking Hillel Hazaken, Will you be able to teach me, the Torah while I stand on one leg (short time)? Hillel answers him yes, I can. Then he told him the famous sentence “Whatever you hate don’t do it to your friend”, that is the whole Torah”. The mitzvah of Ahavat Yisrael, is one of the centers Mitzvot of the Torah. And in the sentence of Rabbi Akiva this is ‘Klal Gadol BaTorah’.( Shabbat – 31)

We are in the midst of the days of ‘Sefirat HaOmer’. Throughout these days it gives us more reason to deal with this important subject why, who, and how.

Why we have to love our friends? The true reason is Ahavat Yisrael is hiding within every Jewish Nashama. Every Jew is the ‘son’ of Hashem and is born with a G-dly and pure Nishama. Even if his behaviors do not match Hashem’s will. Inside himself he remains connected with Hashem. As Chachamin say, “Yisrael even if he sins, he is still Yisrael”. At the right moment the Jewish Spark will reveal itself with all of its beauty.

Whom should we love? In the first thought we think that we have to love good and straight people. However, since the love to a Jew is not connected with his deeds rather than his Nishama, there is no difference between a Tzadik and Rasha, since they are both Jewish and both have a G-dly Nishama. Therefore, we have to love every Jew as he is. As the Maggid of Memazritsh, said: that ‘Ahavat Yisrael’ means to love the entire (complete) Rashaa like the entire(complete) Tzadik.

How to love? When you love somebody in truth you do for them everything with no limitation with no conditions. According to  Ahavat Yisrael 2 levels:

1)Physical help -by giving food, loan, and any support that they might need. This help does not depend on how many mitzvot the person did. The Ba’al Shem Tov would give physical help to Jews without any condition or connection to the person’s spiritual needs.

2)Spiritual help– it is important to encourage the person to do what he wants to do. When we speak about a Jew, fulfilling himself it must be connected with keeping Mitzvot. This is the existing area of the Nishama. If you really care about your friend, you would not only give him physical help but you would do everything to get him closer to the Creator. That way he would reveal in himself the Jewishness that is hiding within him.

The combination between physical help and spiritual help comes out with the statement of Hillel  Hazaken. Also as we Learn from Aharon HaKohen to love people and to get them closer to the Torah as the Ma’amar says) Avot:a 12(“ Ohev Habiryot Umekarvan Latora”

Yhi Ratzon Shenizke Kulanu Bimhera Leoro…

Shabbat Shalom

Rabbi David HaCohen

May 3, 2020

9th of Iyar 5780

23rd Day of the Omer

        Parashat Hashavua -Emor 5780                                            

We open the Parasha with a story of a family that on every Erev Shabbat, they were accustomed as in every house in Israel to say the song “Ashet Chayil”. Would you believe that these sentences of ‘Ashet Chayil’ can be the reason for divorce?! A couple came in Rabbi Mordechai Eliyahu’s Beit Din, the woman was very hurt, the husband was very nervous and they told the Beit Din that they want to get a divorce. The Rabbi was trying to understand what happened. The woman said bitterly: “Every Shabbat my husband’s mother comes to our house as a guest, and when it came to my husband reciting ‘Ashet Chayil’ he pointed with his finger toward his mother but not towards me”. The husband responded in anger: ”yes, what can I do, you simply are not an ‘Ashet Chayil’. You do not take responsibility of the house, but my mother is really an ‘Ashet Chayil’, and therefore I pointed toward her”.

So what is the Rabbi going to do in this case? The Rabbi thought to himself, that it is impossible that an ‘Ashet Chayil’ will cause an argument between the husband and wife, simply impossible. Need to find a creative solution. The Rabbi called the husband privately and said: “Listen, from today, every time when you will say ‘Ashet Chayil” point toward your wife and in your heart think about your mother”. The husband was satisfied with this solution and the couple returned back home. After a short time the husband returned to the beit din. The rabbi thought do they now want to get a divorce?!

The husband said, “Kvod Harav, I have a question. From the time I am pointed to my wife during reciting “Ashet Chayil’, she really started to be an ‘Ashet Chayil’, she started taking responsibility for the house and everything that is needed. My question is, am I able to ignore the decision that I accepted before from the Rabbi to think of my mother, but instead to point towards and also to think of my wife”?…..

Let us analyze what was in this story: The husband was trying all the time to attack his wife, to prove to her that she is not an ‘Ashet Chayil’ but that did not bring positive results. What made the difference to good, in the time he started to talk to her in a positive way to say that she is an ‘Ashet Chayil’ and that in itself turned her and caused her to be a true ‘Ashet Chayil’. That is when we say it is a self-fulfilling prophecy.

אמור ואמר

This message we can learn from our Parashat Hashavuah, ‘Emor’.

If we consider the meaning of the name of the Parsha (the word Emor), that it has a lesson for us- Rabotai, is we need to say, need to talk. But the question is what to say and what to talk?

The Parasha continues and says,”Emor…V’omarta”. Rashi explains, that the meaning is “L’hazhere Gedolim al HaK’tanim”. The meaning of the word, ‘Lehazhere’ is – to scold, to rebuke to punish and to discipline.  All these meanings are applicable as needed in a variety of situations.

But ‘Torat HaChasidut’ teaches us to look at the things in a positive way. According to that, the word ‘Lehazhere’ has a positive meaning from the word Zohar, which means light. Therefore, “the adults need to light the way for the young”. Thus, to make sure that the young children will be enlightened. How can we do that? When we speak to the child in a positive way. By that we are lighting and revealing the positive part of the child.

When you tell the child” you are a bad boy, and yet there has not been a bad boy born like you”, by saying that G-d forbid we may encourage and reveal the bad part in him. But when we ‘Mazherim’, enlightening the boy in a positive way, and telling him” you are an amazing and good boy, and the bad deed you did does not suit you”. – By that we reveal the goodness that is hidden in him, and turn him to be a good and fantastic/amazing boy. That is what we call a self-fulfilling prophecy. Now we can see and understand in the case of ‘Ashet Chayil’. When the husband started to talk to his wife in a positive manner and he broad casted to her that she is an ‘Ashet Chayil’ that was the self-fulfilling prophecy, and his behavior gave her motivation to be a true ‘Ashet Chayil’.

That is why the Rambam says the way that a “Chacham” behaves that he” Misaper B’shvach Chavairo V’lo B’ginuto”. (Hichot Da’ot 5:7). The meaning is not that we are ignoring or closing our eyes from the reality. Sometimes, indeed the person really is acting in a negative way and needs to respond in a tough way, but the question is how and what are we going to emphasize. When you emphasize the positive side of the person then there is a chance that he will reveal the positive in him, and in itself will strengthen him and eliminate the negative part in him.                       

לג בעומר

We are remembering the upcoming Lag B’Omer, Day of Hilula, of Hatana HaEloki; Rebbe Shimon Bar Yochai. His well-known book the “Zohar” from the word light. The word “LiHazhere” from the meaning to light and indeed Rebbe Shimon would always talk in a positive way of ‘Am Yisrael’, by saying that all ‘Am Yisrael” are sons of kings. (Shabbat 111). He emphasized the highest of the Jewish Nishama. Following this way of Kabbalah caused the beginning of the Chasidut Movement. That it emphasizes the positive side that exists in every Jew. They follow the way of the Ba’al Shem Tov and Rebbe Levi Yitzhak M’Berdichev, the defender of Yisrael and the rest of the Chasidut teachers. By that we learn how we struggle with the education problems in our generation. In our generation, children face very difficult experiences and are exposed to all the Tumah of the western world. If in the previous generations it was possible “LaHazhere HaGedolim Al HaK’tanim” in the simple way, to educate with a strong hand. It comes out that in our generation, all understand that in order the children will be successful to battle with the ‘Modernization’, we need to strengthen their positive  side and giving them positive experiences,    By practicing the mitzvot brought the second meaning of the words “LaHazher Gidoloim Al Hak’tanim”, from the word Zohar -light.

It was worthwhile for us to trust Rebbe Shimon.   “ Bar Yochai Nimshachta Ashrecha Shemen Sason M’Chaverecha”       V’amartem Kol L’Chai Rebbe Shimon Bar Yochai!

(Based on Lekutei Sichot Part 27 Emor 1)        “V’nizke Kulano Mehera L’Oro”.

Rabbi David HaCohen

אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים…ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את ישביה…ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה…” (ויקרא י”ח, כד-ל)

“ולא תקיא הארץ אתכם, משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עברה…” (רש”י)

התורה החמירה מאוד בעוון גילוי עריות ותלתה את זכות הישיבה בארץ בשמירת הקדושה. המפרשים תמהו על כך מדוע פריצת הקדושה וטומאת חטא גילוי עריות מביאים לכך שהארץ תקיא את יושביה, והלא לכאורה אין חטא זה אלא חטא הגוף בלבד ואין זו מצוה התלויה בארץ?

עוד תמהו, מדוע בתוך פרטי העריות האסורות כתבה התורה גם את חומרת איסור מסירת בנו למולך שלכאורה אינו קשור לכאן כלל?

על שאלות אלו עמד הרמב”ן וביאר שכשם ששונה עם ישראל מכל העמים, כך שונה ארץ ישראל משאר הארצות. כלפי שאר העמים הנהגת הקב”ה היא באמצעות כוכבים ומזלות, לכל עם נתן ה’ ארץ המיוחדת לו וברא שר בשמים שאחראי על אותו עם ועל ארצו. מה שאין כן עם ישראל מושגחים ע”י הקב”ה בעצמו ללא שום אמצעי, כוכב או מזל. וכך גם ארץ ישראל, עיני ה’ אלוקיך בה, ואינה מושגחת באמצעות מלאך וכדו’ אלא ע”י הקב”ה בכבודו ובעצמו. וזהו שנאמר “בהנחל עליון גויים… כי חלק ה’ עמו”, עם ישראל הם עמו של הקב”ה המושגחים על ידו ולכן ניתנה להם ארץ ישראל שהיא הארץ המושגחת על ידו ללא אמצעי, וזו סגולתם וסגולת ארצם שנאמר (שמות יט, ה) “והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ”. ועפ”ז מאיר מאמר חז”ל במסכת כתובות (דף ק”י ע”ב) שכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שכן אינו דר בארץ המושגחת ישירות ע”י הקב”ה אלא באמצעות שליח, משא”כ הדר בארץ ישראל זוכה לדור בארץ שעיני ה’ אלוקיך בה וגו’.

מכח יחודם של עם ישראל מוטל עליהם להתנהג בקדושה כיאה לעם המיצג את היותו עמו של הקב”ה, ולשמור את חוקיו ומצוותיו. ואמנם, לשאר הארצות אין טהרה שלימה שהרי מושגחים באמצעות מלאכים שליחים של הקב”ה והגויים תועים אחריהם ועובדים אותם, ולכן אף שהגויים חוטאים על אדמתם אין ארצם מקיאה אותם (אמנם, לעתיד לבוא הקב”ה יפקוד על צבא מרום ויהרוס את כל מערכת המשרתים וכן יפקוד ויעניש את מלכי האדמה שעבדו את משרתי מרום). מה שאין כן ארץ ישראל המושגחת על ידי הקב”ה ללא שום אמצעי אינה מסוגלת לסבול שהיושבים עליה יטמאו אותה במעשיהם הרעים, שהרי בכך היא מאבדת את יחודה כארצו של הקב”ה.

ומעתה הדברים מיושבים, אף ששמירת הקדושה וההבדלה מן העריות היא חובת הגוף ואינה תלויה בארץ, מ”מ בארץ ישראל הדבר שונה, שם כל מעשה קשור בקשר ישיר לארץ שהרי זו היא הארץ הקדושה שאמורה לגלם את מלכות ה’ ועשיית רצונו באופן מוחלט, על כן כל מעשה עבירה שנעשה בה מהווה פגיעה במהותה ולכן מקיאה היא את יושביה הרשעים. ומעתה מובן גם שעם ישראל הוא העם היחיד היכול לשבת בארץ ישראל שכן הוא העם היחיד הראוי לקיים את תרי”ג מצוות ה’ בשלמות.

על פי דברים אלו ביאר הרמב”ן שהתורה הזכירה בפרשה זו את איסור המולך משום שרצתה לכלול גם את איסור עבודה זרה בתוך התועבות המטמאות את הארץ ומביאות לכך שתקיא את יושביה. וזהו שאמר הפסוק: “אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגויים…ותקיא הארץ את יושביה”.

נמצאנו למדים שזכות ישיבתנו בארץ נעוצה בשורש מהותה של ארץ ישראל, וזכות זו אינה עומדת אלא רק כשעם ישראל מקיים את מצוות התורה בשלימות, נשמע להוראות גדולי ישראל, מדקדק בדקדוקי ההלכה של מצוות קלות כחמורות, ומקיים את המצוות השייכות בין אדם לחברו שלובות עם המצוות שבין האדם למקום היוצרות הרמוניה מיוחדת של פאר הבריאה. על אדם כזה הלומד תורה בשקידה ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות, אומרים כולם: “אשרי פלוני שלמד תורה, מה נאים מעשיו מה מתוקנים דרכיו”. אדם זה מגלם את מלכות ה’ בעולם והוא בעל זכות הישיבה בארץ, ועליו נאמר: “ישראל אשר בך אתפאר”.

Rabbi David HaCohen

פרשת אחרי מות/ תש”פ

אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים…ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את ישביה…ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה…” (ויקרא י”ח, כד-ל)

“ולא תקיא הארץ אתכם, משל לבן מלך שהאכילוהו דבר מאוס, שאין עומד במעיו אלא מקיאו, כך ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עברה…” (רש”י)

התורה החמירה מאוד בעוון גילוי עריות ותלתה את זכות הישיבה בארץ בשמירת הקדושה. המפרשים תמהו על כך מדוע פריצת הקדושה וטומאת חטא גילוי עריות מביאים לכך שהארץ תקיא את יושביה, והלא לכאורה אין חטא זה אלא חטא הגוף בלבד ואין זו מצוה התלויה בארץ?

עוד תמהו, מדוע בתוך פרטי העריות האסורות כתבה התורה גם את חומרת איסור מסירת בנו למולך שלכאורה אינו קשור לכאן כלל?

על שאלות אלו עמד הרמב”ן וביאר שכשם ששונה עם ישראל מכל העמים, כך שונה ארץ ישראל משאר הארצות. כלפי שאר העמים הנהגת הקב”ה היא באמצעות כוכבים ומזלות, לכל עם נתן ה’ ארץ המיוחדת לו וברא שר בשמים שאחראי על אותו עם ועל ארצו. מה שאין כן עם ישראל מושגחים ע”י הקב”ה בעצמו ללא שום אמצעי, כוכב או מזל. וכך גם ארץ ישראל, עיני ה’ אלוקיך בה, ואינה מושגחת באמצעות מלאך וכדו’ אלא ע”י הקב”ה בכבודו ובעצמו. וזהו שנאמר “בהנחל עליון גויים… כי חלק ה’ עמו”, עם ישראל הם עמו של הקב”ה המושגחים על ידו ולכן ניתנה להם ארץ ישראל שהיא הארץ המושגחת על ידו ללא אמצעי, וזו סגולתם וסגולת ארצם שנאמר (שמות יט, ה) “והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ”. ועפ”ז מאיר מאמר חז”ל במסכת כתובות (דף ק”י ע”ב) שכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שכן אינו דר בארץ המושגחת ישירות ע”י הקב”ה אלא באמצעות שליח, משא”כ הדר בארץ ישראל זוכה לדור בארץ שעיני ה’ אלוקיך בה וגו’.

מכח יחודם של עם ישראל מוטל עליהם להתנהג בקדושה כיאה לעם המיצג את היותו עמו של הקב”ה, ולשמור את חוקיו ומצוותיו. ואמנם, לשאר הארצות אין טהרה שלימה שהרי מושגחים באמצעות מלאכים שליחים של הקב”ה והגויים תועים אחריהם ועובדים אותם, ולכן אף שהגויים חוטאים על אדמתם אין ארצם מקיאה אותם (אמנם, לעתיד לבוא הקב”ה יפקוד על צבא מרום ויהרוס את כל מערכת המשרתים וכן יפקוד ויעניש את מלכי האדמה שעבדו את משרתי מרום). מה שאין כן ארץ ישראל המושגחת על ידי הקב”ה ללא שום אמצעי אינה מסוגלת לסבול שהיושבים עליה יטמאו אותה במעשיהם הרעים, שהרי בכך היא מאבדת את יחודה כארצו של הקב”ה.

ומעתה הדברים מיושבים, אף ששמירת הקדושה וההבדלה מן העריות היא חובת הגוף ואינה תלויה בארץ, מ”מ בארץ ישראל הדבר שונה, שם כל מעשה קשור בקשר ישיר לארץ שהרי זו היא הארץ הקדושה שאמורה לגלם את מלכות ה’ ועשיית רצונו באופן מוחלט, על כן כל מעשה עבירה שנעשה בה מהווה פגיעה במהותה ולכן מקיאה היא את יושביה הרשעים. ומעתה מובן גם שעם ישראל הוא העם היחיד היכול לשבת בארץ ישראל שכן הוא העם היחיד הראוי לקיים את תרי”ג מצוות ה’ בשלמות.

על פי דברים אלו ביאר הרמב”ן שהתורה הזכירה בפרשה זו את איסור המולך משום שרצתה לכלול גם את איסור עבודה זרה בתוך התועבות המטמאות את הארץ ומביאות לכך שתקיא את יושביה. וזהו שאמר הפסוק: “אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגויים…ותקיא הארץ את יושביה”.

נמצאנו למדים שזכות ישיבתנו בארץ נעוצה בשורש מהותה של ארץ ישראל, וזכות זו אינה עומדת אלא רק כשעם ישראל מקיים את מצוות התורה בשלימות, נשמע להוראות גדולי ישראל, מדקדק בדקדוקי ההלכה של מצוות קלות כחמורות, ומקיים את המצוות השייכות בין אדם לחברו שלובות עם המצוות שבין האדם למקום היוצרות הרמוניה מיוחדת של פאר הבריאה. על אדם כזה הלומד תורה בשקידה ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות, אומרים כולם: “אשרי פלוני שלמד תורה, מה נאים מעשיו מה מתוקנים דרכיו”. אדם זה מגלם את מלכות ה’ בעולם והוא בעל זכות הישיבה בארץ, ועליו נאמר: “ישראל אשר בך אתפאר”.

Rabbi David HaCohen

May 5, 2020

Iyar 11, 5780

לעומר 26

פרשת אמור

בכל ליל שבת ,בזמן שאנו עורכים את הקידוש אנו נוהגים לומר את המזמור “אשת חיל” (שחובר ע”י שלמה המלך וחותם  את ספר משלי) אולם אם מישהו היה אומר לכם שזה יכול לגרום לגירושין הייתם מאמינים לו ?

ובכן מסופר ע”י הרב יהודה עובדיה:שבני זוג נכנסו לבית הדין של הרב מרדכי אליהו. האשה נראתה פגועה מאוד

והבעל עצבני מאוד ושניהם דורשים “עכשיו” להתגרש.  הרב ניסה להבין מה קרה.    ואז ,אומרת האשה במרירות:

“כל שבת אמא של בעלי מתארחת בביתינו. וכאשר בעלי אומר ‘אשת חייל’  הוא מצביע על אמא שלו ולא עלי”.

אולם הבעל מגיב בכעס: “כן,מה לעשות, את פשוט לא אשת חייל,ולכן אני מצביע עליה”.

והרב עומד ותוהה: מה יעשה במקרה הזה? ואז חשב לעצמו,שלא יתכן ש’אשת חיל’ יגרום למריבה כל כך קשה בין הבעל לאשתו. פשוט, לא יתכן.צריך למצוא פתרון יצירתי.  ואז קרה הרב לבעל ביחידות ואמר: “שמע, מהיום בכל פעם שתומר אשת חיל, תצביע בידיים על אשתך , אבל בלב תתכוון על אמא שלך”  הבעל קבל את ההצעה

ובני הזוג חזרו הביתה.

אחרי תקופת זמן,מופיע הבעל שוב בבי”ד. הרב נלחץ, האם הם שוב רוצים להתגרש ?!

ואז אמר הבעל: “כבוד הרב , יש לי שאלה. מאז שאני מצביע על אשתי ב”אשת חיל’ היא באמת מתחילה להיות אשת חיל, והיא לוקחת אחריות על הבית ועל כל מה שצריך. והשאלה שלי, האם אני יכול להפר את ההחלטה שקבלתי אצל הרב לכוון על אמא שלי, ובמקום זה אוכל להצביע וגם להתכוון על אשתי?

ובכן מה קרה פה ??  בואו ננתח את הסיפור: כשהבעל כל הזמן נסה לתקוף את אשתו, להוכיח לה שהיא אינה אשת חיל הדבר גרם ביניהם לריב ומדון, אבל כשהבעל שינה את  גישתו הדבר גרם שינוי לטובה וכאשר דבר אליה בכיוון חיובי , לומר לה שהיא ‘אשת חיל’ וזה גופא גרם לשינוי, והפך אותה ל’אשת חיל’ ואנו קוראים לזאת “נבואה שמגשימה את עצמה”

את המסר הזה אנו לומדים מפרשת השבוע שלנו פרשת “אמור” התורה כותבת בפרשה : “אמור אל הכוהנים” ואחר כך כתוב : “ואמרת אליהם” מסביר רש”י: שהכוונה: “להזהיר גדולים על הקטנים” במובן של הפירוש הפשוט והידוע      להזהיר . כלומר להוכיח, לגעור,להעניש, לעשות “נו נו נו ” שזהו פירוש נכון.  וכל זה לפעמים נדרש  אולם ישנו גם פירוש אחר: תורת החסידות מלמדת, לראות דברים באור חיובי. ובהתאם לכך,מסבירים שהמלה להזהיר יש בה רמז נוסף למלה זוהר (      ) מלשון אור להאיר וכך גם נהג ר’ שמעון בן יוחאי, לדבר בדרך של

אור כלומר בדרך חיובית על עם ישראל ואף נהג לקרוא להם “בני מלכים” (שבת קיא) והעלה את ערכה של הנשמה היהודית. בעקבות הקבלה הופיעה גם תנועת החסידות שנוהגת גם היא להדגיש את הצד החיובי שיש בכל יהודי, גם הבעש”ט, וכן ר’ יצחק מברדיטשב, מי שהיו סניגורן של ישראל. ושאר מורי החסידות.

ומהם למדנו על דרכם להתמודד עם בעיות החינוך בדורינו בו הילדים עומדים בנסיונות קשים, וחשופים לכל הטומאה המערבית וכן איננו יכולים להמשיך את החינוך במובן הפשוט-לחנך ביד קשה-ובדורינו יותר ויותר מבינים שכדי שהילדים יצליחו להתמודד עם הנסיונות הקשים של המודירניזציה ע”י כך שאנו מעצימים  את הצד החיובי שבהם ומעניקים להם חויות חיוביות בקיום המצוות וזה מתאים לפירוש השני להזהיר מלשון זוהר ואור

ויהי רצון שנזכה לגדל את בנינו לתורה, לחופה ,ולמעשים טובים באור ה’ מבוסס על ליקוטי שיחות חלק כז אמור א

                                                     Rabbi David HaCohen                                                                  

                                                                                     May 10, 2020

                                                                                      Iyar 17, 5780

                                                                              31st Day of the Omer

Dvar Torah Parashat Behar-Behukotai 5780

Prashat Hashavua Behar, is called by this name, for the beginning of the Pasuk “Vayidaber…BeHar Sinai”. This Parasha deals with Halachot of Shemitah, and this brought the famous question: “Ma Inyan Shemitah LeHar Sinai?”. Meaning why does the Torah talk in this Parasha about Shemita and Har Sinai and what is the connection between them. However, we are going to discuss another question why was the Torah given on top of Har Sinai despite it was not the highest mountain.

Chazal say that a few mountains were fighting amongst themselves on which mountain Hashem would bring to Benei Yisrael the Torah, Har Tavor, Har Carmel and others, But Hashem ultimately decided to bring it on Har Sinai, because it was unsuitable to bring the Torah on the highest mountain since it is a symbol of ‘Ga’ava’. It was more appropriate to bring the Torah to a lower mountain Har Sinai which symbolizes ‘Anava’. According to this idea, it raises the simple or maybe “childish” question. Why did Hashem bring it on a mountain and not in the valley? I t would be more suitable to bring it at the lowest place’ Yam Hamelach’, or the ‘Rimon Crater’, or ‘Jezzeral Valley’ ant of them for sure would have been the appropriate place symbolizing the greatest ‘Anava’. By the way the ‘Yam Hamelach’ was a candidate to be one of the 7 wonders of the world.

To understand this question, we have to understand first what does ‘Anava’ and who is called ‘Anav’. At a first glance an ‘Anav’ is seen as a valley. A shy person, with weak characters, a man who thinks he is worth nothing and knows nothing, always being on the side.

Opposite of that the man with ‘Ga’ava’ is considered like a mountain. He knows how to lead with strog hands, always being in the center of the matter- he cannot be an ‘Anav’ but looks like a ‘Ba’al Ga’ava’.

Har Sinai comes and teaches us that a real ‘Anav’ is supposed to be like a mountain. An ‘Anav’ is actually a man who knows his importance. That he knows to stand behind his principles, he is not shy when he does not need to be shy, he can be a leader. Only if he is this way he can operate his mission, or his duty with all the power needed but the mountain is supposed to be low, meaning the man should know that all his abilities and talents did not come from him but from the Creator, therefore he has no reason to be too proud of himself. They were given by Hashem in order for him to do his duties, therefore the recognition of his personal abilities and talents are not a contradiction to ‘Anava’, but completes the ‘Anava’. In one hand he is a ‘Har’ in the other hand he is a ‘valley’.

That is what Moshe Rabeinu teaches us. He was the greatest leader in history, he had the courage to stand with power against Paroah, he fought against all the enemies and he strongly stood and led ‘Am Yisrael” with strong hands, he was able to request from Hashem to forgive Am Yisrael. In short, Moshe Rabeinu was not a valley, rather a mountain.

1/2

Despite all this the Torah says, “V’haish Moshe anav meod mekol ha’adam asher al penei ha’adama”. “And Moshe is the most ‘anav’ from all man that are in the face of the earth”. How can this be tat he is th greatest ‘Anav’ yet the greatest leader? Perhaps Moshe Rabeinu was the combination of Har, he was aware of his attributes and led Benei Yisrael with strong hands and in the other hand he was a low mountain because he thought all his attributes were given to him from Hashem, therefore he could not be too proud.

We learn from this a big lesson for our lives: the first halacha in the Shulchan Aruch says: “Al Yevosh Al Penei HaMaligim”, “Don’t feel shame from people laughing at you”. Based on a famous statement from Rebbe Yehudah Ben Tema, “Havi Az Kanamer’, “be strong as a leopard”. Which means man needs to be a mountain, and to follow the Torah and do it’s Mitzvot with all his power. He should not feel embarrassed from fact that it is not fashionable, and he should feel shame that our modern culture encourages the opposite. Judaism is the source of power and we should absolutely not feel shame or hide our Judaism.

In the other hand the mountain should stay low, despite that we need to “be strong as a leopard”. The halacha says that we are not supposed to fight with others or to answer people with insolence or ‘chutzpah’, this is not our way. We need to remember that the fact that we are ‘Am Nivchar’ which is a combination of zechut, merit and responsibility that we received from Hashem, therefore we should not assume that we are good  and have a great attribute, and even more so we should not degrade and debase others. The opposite, we need to walk in the way of our Holy Fathers- our Father Avraham Avinu, that says “V’anochi Afar V’efr”; Moshe Rabeinu says; ”V’anachnu Ma” (we are nothing), and David Hamelech, despite being the KingOf Israel says, “V’anoci Tola’at V’lo Ish”, “I am a worm not man”.

Therefore, these combinations can prepare us for Kabbalat HaTorah at “Har Sinai”.

Base on likuta sichot part a/behar

Dvar Torah Parashat Behar-Behukotai 5780

פרשתינו בהר -בחוקותי מתארת לנו את המקום שניתנה “התורה” וזהו “הר סיני” ובהמשך מספרת לנו התורה על דיני “השמיטה” ושואלים חכמים “מה ענין שמיטה להר סיני” וכאן מסביר לנו רש”י שכשם שניתנה התורה בסיני על כל פירוטיה ודיקדוקיה כך מצות שמיטה ודיקדוקיה נתנו בסיני …ללמדינו כמה גבוה ערכה וחשיבותה של מצות שמיטה . וכאן המקום לשאול מדוע ניתנה התורה דווקא על הר סיני על אף שישנם הרים יפים וגבוהים ממנו ? כמו הר תבור, הר כרמל ועוד. אולם, במקום זאת ניתנה על הר שגובהו ממוצע ואינו מן היפים ביותר… אומרים חז”ל שאכן יש הרים יפים וגבוהים ממנו אולם התורה באה ללמדינו שהתורה ניתנה דווקא לאנשים צנועים שאין בהם “גאווה” באמצעות “הר” שאין בו “גאווה” שהרי גובהו בינוני ואינו מתנשא כהרים אחרים, במילים אחרות , סמל ה”צניעות“.וה”ענווה“.

אם כך ולאור זאת, עולה השאלה הפשוטה, ואולי ילדותית: אם אנו מבקשים  למצוא בסמל “הר” שאינו מן הגבוהים ללמדינו מידת הצניעות , היינו יכולים ללמוד זאת יותר ממקומות עוד יותר נמוכים, כמו אילו נתנה התורה “בים המלח” שהינו המקום הנמוך ביותר, היינו בודאי לומדים יותר על חשיבותה של ה”צניעות” ומדוע אם כן לא ניתנה ב”ים המלח” ? ב”מכתש רמון“,או ב”עמק יזרעאל” זה בודאי היה מסמל את ה”ענווה” הגדולה בעולם…

וכדי להבין זאת עלינו קודם להבין מהי “מידת הענווה”   ???

במבט ראשון :אדם ענוו נתפס כמו “עמק” כלומר ביישן ,חלש אופי,אדם שחושב ומשדר: “אני לא שווה כלום” או “אני לא יודע כלום”  ונמצא כל הזמן בצד.

ולעומת זאת אדם שמרגיש “הר” כלומר יודע להנהיג ביד רמה, תמיד נמצא במרכז העניינים , איש כזה נחשב כלא עניו ונראה יותר כ”בעל גאווה

בא הר סיני ומלמדינו את ההיפך,כי עניו אמיתי צריך להיות “הר”  אדם שכן מכיר  במעלותיו ,יודע לעמוד על עקרונותיו ואינו מתבייש ממי שלא צריך, הוא אדם שיכול להיות מנהיג והוא האדם שיכול לבצע את שליחותו ותפקידו בכל העוצמה הנדרשת.

אלא  שההר הוא גם מעט נמוך, כלומר שעל האדם לדעת , שמעלותיו,וכשרונותיו,אינם מעשה ידיו ואין לו במה להתגאות ואלה ניתנו לו מתנה משמים כדי שיבצע את תפקידו כראוי. וכיון שכך ההכרה במעלותיו האישיות אינן עומדות כלל בסתירה לענווה אלא היא משלימה אותה כך שתכונותיו משלימים את הענווה מצד אחד “הר”  אבלמצד שני “נמוך .

וזה מה שמלמדינו משה רבינו, המנהיג הגדול של עם ישראל שהיה לו אומץ לעמוד בעוצמה מול פרעה, להלחם באויבים להנהיג את העם ביד רמה ואפילו לדרוש מן הקב”ה לסלוח לעם ישראל וזה מלמדינו שמשה רבינו לא היה”עמק” אלא “הר”.

ולמרות כל זאת, אומרת לנו התורה “והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה” איך יכול להיות? אלא שאצל משה  היה שילוב מוצלח בין הר סיני שהיה “הר” כך שהיה מודע למעלותיו וכשרונותיו

להנהיג את העם ביד רמה ומצד שני “הר נמוך” בהבנתו שכל אלה קבל מלמעלה ואין לו במה להתגאות בהם כלל.

1/2

ומה אנו למדים מכך לחיינו ???

ובכן, אנו למדים מכך לקח חשוב לחיינו : ההלכה הראשונה בשולחן ערוך קובעת “אל יבוש מפני המלעיגים” עלבסיס דבריו המפורסמים של התנא , יהודה בן תימא   “הוי עז כנמר” כלומר, אדם צריך להיות כמו “הר” ולקייםאת  התורה והמצוות בכל העוצמות ולא להתבייש בכך שאינו “אופנתי” ולא להתבייש בכך שהתרבות המודרנית מעודדת דברים הפוכים, היהדות חייבת להישאר מקור עוצמתו ואין להתבייש או להצניע את יהדותינו

מצד שני , ההר צריך להישאר נמוך למרות שצריך להיות “עז כנמר” אותה הלכה גם אומרת שלא להתקוטט עם אחרים ולהימנע מלדבר דברי עזות ,וחוצפה, כי אין זו דרכינו

עלינו לזכור, כי היותינו עם נבחר, זו זכות ומחויבות שקיבלנו מה’ וע”כ אננו אמורים להחזיק טובה לעצמינו ולהדגיש  את עצמיותינו, ואכו”כ שלא לפגוע בזולת ולבטל אותו. ואדרבא , עלינו ללכת בדרכם של אבותינו

כמו אברהם אבינו שאמר “ואנוכי עפר ואפר”  ומשה רבינו שאמר: “ונחנו מה כי תלינו עלינו” ואחרון חביב דוד המלך שאמר:”ואנוכי תולעת ולא איש

ואם נשכיל לשלב טוב ונכון, את היותינו “הר” עם היותינו “תולעת” נזכה במהרה לאור ה’ בביאת הגואל

בב”א 

Base on likuta sichot part a/behar

2/2

                                                Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                     May 21, 2020

                                                                                     Iyar 27, 5780

                                                                             42nd  Day of the Omer

Parashat Bamidbar

We are beginning this week with Sefer Bamidbar which is the fourth book of the five books of the Torah. We will with it enter deep deep into the summer and then we reach Sefer Devarim which will bring us straight into the Yamim Noraim. In the meantime, let us return to our Parasha Bamidbar and within the variety of subject in this Parasha we find the verse: “LeMishpichotam U’lebeit Avotam”.

And this is said in connection of the counting of “Benei Yisrael” as the Torah says: “Seau Et Rosh Benei Yisrael Lmishpechotam U’lbet Avotam”, which means count the number of people in Am Yisrael. Which way should you count? According to the father! And that explains the famous question that women ask me: “Why are women discriminated against with regards to the men in Judaism”, The men are allowed to marry, before the Herem Of Rabeinu Gershon, with two women but women are forbidden to marry two men. But we also see that the Jewish man is recognized as Jew by his mother. If the mother is Jewish the child is Jewish, but if not, the child will not be considered Jewish. This is in regards to the International side but within the National side within Benei Yisrael, if a man wants to know which tribe, he belongs to then we go according to the father. For instance: if the father is a Kohen then the child is also a Kohen and he can get the merit to begin Aliyot LaTorah, to receive Ma’asrot, to serve in the Beit Hamikdash and more. If the father is Yisrael the child will be Yisrael. With regards to the Nation side the father will determine, but in the International side the mother determines. The reason: since we always are able to know who is the child’s mother but we do not always know who is the father…

Almost all the subjects coming to a “Beit Din” is the question standing for discussion is, who is the father? But we always know who is the mother since she is the one who gives birth to the child. Therefore, we can be more certain who is the mother more than the father and if the mother is Jewish then we know that the child is Jewish.

In continuation of the subject in our Parasha “counting of Benei Yisrael”, the count stated that the number of Am Yisrael is six hundred thousand people which corresponds, to six hundred thousand of the letters in the Torah.   Chazal say that means that every Jew represent one letter. But unfortunately, there are computers today that count the number of Torah letters and found only half of this number: three hundred and five thousand. Which raises the question again why Chazal said there are six hundred thousand letters in the Torah while there are three hundred and five thousand letters only?

This question has been asked by Rabanim and the “Chatam Sofer” explains that we have to count also the spaces between the letters which appears as a very strange. How could that be? How can you count space that means zero with all other numbers of letters? That our interest are the letters but not the spaces, could we count an empty space? The Rebbe M’Lubavitch said: In our life we dance with the Sefer Torah twice, once at Simchat Torah and the other time when we enter the Torah (Hachnasat Sefer Torah) into the shul, and we never dance with the Sefer Torah opened. We do not dance for its covering or its packaging. We dance for the letters and words in it. So why do we not dance with the Sefer Torah opened? The Rebbe M’Lubavitch explains: there are Jews for whom the Sefer Torah is closed for them and they even do not know what is written in it, and why would we want them to feel disconnected? They will feel that if the Sefer Torah is closed for all then it is also closed for all then they would feel abled to dance and be joyous with it. Even if they are not Torah learners, they would feel connected to the Torah, mitzvot and the deeds written in the Torah. Then the question is raised why are they not having a letter in the Torah, the answer is they have not opened the Torah yet. Therefore, meanwhile they have a space until they learn Torah. In general, the spaces represent those that the Sefer Torah has not yet been opened for them but they are already included in the counting of Am Yisrael.

We also learn from the Parasha that the fact of counting Am Yisrael can probably show that the “amount” is preferred more than the “quality”. Because we are not checking the person’s character (quality) rather the quantity. And our Parasha is part of Chumash Bamidbar which is also named “Chumash Hapekudim”, which points out counting of Am Yisrael repeatedly in various occasions not only in our Parasha, but also in Parashot Naso and Pinchas. In Latin, the counting is called Numbers. We see the Torah dedicates almost an entire Parasha only to one subject—“Mispar Benei Yisrael”.

The Torah continues counting the numbers of Shevet Yehudah, and Shevet Levi and so on numerous numbers. Therefore, you probably ask yourself, why do we make such a great deal of those numbers? What is the difference if there are ten thousand or one hundred thousand? Is this specific to quantity without a connection to quality?

But the Torah tells us although it makes sense that if the quality is very important still the quantity is important too.

In the Gemara, (Masechet Berachot 28:1) tells us a story of Rabban Gamliel who was the head of the Sanhedrin, whose emphasis was to focus on the quality not  on  the quantity  and he said:  that each student should be the same in the “inside” as in the “outside” That if they do not represent what is outside inside then they should not enter the Beit HaMidrash. And many of Am Yisrael stayed home and did not come to the Beit Hamidrash He was very selective in choosing students and preferred a small amount with quality.

But after him Rebbe Elazar Ben Azaria, who was nominated in place of Rabban Gamliel, fired the watchmen to the gate of the Beit Hamidrash and welcomed everyone who wants to come and to study.

And they said this change caused the need to add between 4-7 hundred benches in the Beit Hamidrash.

And the Gemara concludes and says that the right way to invest is to have a large amount of Talmidim, as it says in Pirkei Avot: “V’haamidu almidim Harbei”.

Shabbat Shalom to you and your entire family

Ohr Binyamin Cong.

                                                Rabbi David HaCohen                                                                  

                                                                                     May 21, 2020

                                                                                     Iyar 27, 5780

                                                                             42nd  Day of the Omer

פרשת במדבר

אנו פותחים השבוע את ספר במדבר הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה איתו אנו נכנסים עמוק עמוק אל תוך הקיץ ולאחר מכן מגיע ספר דברים שיוליך אותנו היישר אל הימים הנוראים. בנתיים, נחזור לפרשתינו פרשת במדבר ובין נושאי הפרשה השונים אנו מוצאים את הפסוק למשפחותם, ולבית אבותם

וזאת נאמר בהקשר למנין בני ישראל וכך נאמר “שאו את ראש בני ישראל למשפחותם ולבית אבותם כלומר ,ספרו את מנין בני ישראל, וההגדרה איך לספור? על פי האב! וזה מסביר שאלה מפורסמת שנשאלת לא פעם ע”י הנשים, ” מדוע הנשים מקופחות במעמדן כלפי הגברים. לאיש מותר להתחתן לפני החרם של רבינו גרשום עם שתי נשים ואילו לאשה אסור להתחתן עם שני בעלים לעומת זאת אנו קובעים את יהדותו של הילד לפי האם, אם האם יהודיה הילד יהודי ואם  אינה יהודיה הילד לא יהיה יהודי. וזה במעגל הבין לאומי  אבל במעגל הלאומי שבתוכנו ,אם אדם רוצה לדעת לאיזה שבט הוא שייך אז הולכים לפי האב לדוגמא: אם הוא כהן או לא הולכים לפי האב כמו הזכות לקרוא ראשון בתורה, לקבל מעשרות, לשרת בביהמ”ק ועוד ואם האב ישראל,גם הילד יהיה ישראל כך שבצד הלאומי האב יקבע ואילו בצד הבין לאומי, האם היא שקובעת. והסיבה: כיון שתמיד נדע מי אם הילד  אך לא תמיד נדע מי האב….

כמעט בכל המקרים המגיעים לבית הדין תעמוד השאלה לדיון מיהו האב ? אבל תמיד יודעים, מי האם ע”פ הלידה  וע”כ הדבר הבטוח יותר לשייך את יהדותו של הילד לאם מאשר לאב.

בהמשך לנושא בפרשתינו   :  הוא “מנין בני ישראל” המנין העלה שיש בעם ישראל 600 ריבוא כלומר: שש מאות אלף אנשים  וחז”ל אומרים שכנגדם יש שש מאות אלף אותיות בתורה אך למזלינו יש היום מחשבים ונספרו אותיות התורה ונמצאו רק מחצית ממספר זה שלוש מאות וחמישה אלף אם כן, מדוע מיחסים לתורה מספר של שש מאות אלף אותיות ? 

השאלה הזאת כבר נשאלה ע”י רבנים  ומסביר אותה “החתם סופר” שמסביר שיש לספור גם את הרווחים שבין האותיות והדברים תמוהים מאוד הכיצד ? ומה ההגיון לספור את הרווחים ? שהרי ענייננו האותיות ולא הרווחים האם מקום ריק ניתן לספירה ? אמר פעם הרבי מלובביץ יש לנו פעמיים בחיינו רוקדים עם  ספר תורה פעם בשמחת תורה ופעם שניה בהכנסת ספר תורה ואף פעם לא רוקדים עם ספר תורה פתוח והלא לא רוקדים עבור המכסה והעטיפה שלו אלא רוקדים עבור האותיות והמלים שלו אז למה שלא נרקוד עם ספר תורה פתוח ? אומר הרבי מלובביץ ,יש יהודים שעדיין ספר התורה סגור בפניהם ואינם יודעים מה כתוב בו, ולמה שירגישו את עצמם מנותקים ?  אם ספר התורה סגור אז הם ירגישו שאם ספר התורה סגור אז הוא סגור גם לי אז אני יכול לרקוד ולשמוח איתו גם אם איני יודע מה כתוב בו ואם יהודים רוקדים עם ספר תורה אז נרקוד ביחד וזה מה שאני חושב לומר לכל יהודי יש אות בתורה אם הוא לומד ושונה והוגה בתורה הוא מתחבר לתורה למצוות ולמעשים שכתובים בתורה ואיך זה שעדיין אין לו אות בתורה,הוא עדיין לא פתח את התורה אז לו יש  את הריווח שבין המלים הוא עדיין לא התחבר לתורה ולכן הוא נמצא בריווח שבין המילים ולכן גם הרווחים המיצגים את אלה שעדיין ספר התורה לא פתוח בפניהם נכללים במנין

ועוד אנו לומדים מן הפרשה בעצם עריכת המנין של ישראל וההתיחסות לכך יכולה להעיד אולי שהכמות עדיפה על האיכות שהרי איננו עורכים בדיקה של תכונותיהם אלא על כמותם ופרשתינו הינה חלק מחומש במדבר שנקרא גם “חומש הפקודים” שמצביע על ספירות חוזרות של עם ישראל במספר הזדמנויות בנוסף לפרשתינו “במדבר”    גם בפרשות, נשוא ופינחס, ובלועזית נקרא בשם “מספרים” נומברס וכך אנו רואים שהתורה מקדישה  כמעט פרשה שלימה לנושא אחד ויחיד-מספר בני ישראל.

כמה נפשות היו בשבט יהודה,וכמה בשבט לוי וכך הלאה אינספור מספרים.            

ומן הסתם שאלתם את עצמכם: למה עושים ענין מכל המספרים האלה ? ומה זה משנה אם יש עשרת אלפים או מאה אלף, הרי זה ענין כמותי בלבד ואינו קשור לאיכות?

אבל מסתבר שגם אם האיכות טובה חשובה גם הכמות ושנדע להעריך גם את הכמות .

בגמ’ במסכת ברכות כח א מספרת על רבן גמליאל שהיה נשיא הסנהדרין ודעתו היתה שיש להתמקד באיכות במקום בכמות ולכן אמר “כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא יכנס לביהמ”ד” הוא היה סלקטיבי מאוד בבחירת התלמידים והעדיף מעט ואכותי.

אבל כאשר מינו במקומו את ר’ אלעזר בן עזריה פיטרו את השומר בשער ופתחו את שערי בית המדרש

לכל הרוצה לבוא וללמוד ומספרים  שבאותו יום הוסיפו כ-400-700 ספסלים

ומסכמת הגמרא ואומרת , שהדרך הנכונה להשקיע גם בכמות גדולה של תלמידים וכמו שנאמר בפרקי אבות: “והעמידו תלמידים הרבה….

                                                Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                      June 7, 2020

                                                                                    Sivan 15, 5780

דבר תורה לפרשת בהעלותך

הרב דוד הכהן

  ט”ו סיון תש”פ 6/7/2020

מספרים על שני שכנים שהתווכחו בלהט , מי יתקן את המנורה בחדר המדרגות ?  הם באו לרב, והרב פסק לטובת אחד הצדדים   ואז התפרץ השני ואמר: אני לא מאמין לרב הזה, הוא שקרן !

ואז הרב המופתע פנה אל האיש שהתפרץ , ואמר לו, אתמול שאלת אותי שאלה הלכתית בקשר לעסקים , וקבלת את התשובה בלי פקפוק, למרות שבגלל פסק זה הפסדת הרבה מאוד כסף, והנה היום אין אתה מקבל את הפסק.!!! למרות שמדובר בסכום קטן מאוד של החלפת מנורה, מה קרה ???      ואז השיב ואמר, זה שהפסדתי אין לי בעיה עם זה, אבל אני לא יכול לסבול שהשני מרויח …..

במבט כללי נראה, שבפרשת השבוע, אנו רואים מקרה דומה, לאחר ששנים עשר נשיאי השבטים התנדבו קורבנות , לחנוכת המשכן כפי שקראנו בשבוע שעבר בפרשת נשא והנה באה פרשת בהעלותך ופותחת בהדלקת הנרות: “דבר אל אהרון ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות, אל פני המנורה , יאירו שבעת הנרות”.

ורש”י שואל על כך : מה הקשר בין קורבנות הנשיאים  למנורה ?

ומסביר רש”י :שכאשר ראה אהרון את הנשיאים, מקריבים קורבנות לחנוכת המזבח , חלשה דעתו (הרגיש את עצמו לא נוח) על שלא היה עמהם בהקרבת הקורבנות, שהם הקריבו ולא הוא, ואז אומר הקב”ה למשה כדאי אהרון שתרגיש בנוח משום שהמצוה שאני נותן לך היא להדליק , ולהיטיב את הנרות ולכן שלך  גדולה משלהם…

ונשאלת השאלה :למה שאהרון יקנא , ולא יפרגן לנשיאים ?

ונראה, שלהבין זאת עלינו להפנות את מבטינו ולהביט בראיה אנושית, כפי המציאות המתחייבת שדרך כלל  לא קל לנו לפרגן לאחרים ונראה שכולם נוהגים כך ושזה מה שקרה לאהרון..

ואולם התורה מעידה על אהרון שהיה עניו מאוד, כמו שנאמר :”ונחנו מה,” ומלות ענווה אלו אהרון אמרם,כאשר פגש את משה בשובו מן ה”סנה” ומשה חשש שהדבר יפריע לאהרון מאוד ,שהרי משה צעיר ממנו ואיך יתכן שהוא זוכה במעמד הגבוה של הנהגת העם, ולא הוא, ובצדק. ולמרות זאת לא קנא באחיו, ואדרבא, אהרון פרגן לאחיו הצעיר.

בפרשתינו, לא כתוב שאהרון קנא בנשיאים הוא לא קנא בהם אלא פרגן להם בשמחה על שזכו לחנוך את המזבח

אם כן מה הכוונה בדברי  רש”י “חלשה דעתו של אהרון” ? שאהרון יצא מנקודת הנחה, שלכל אדם יש שליחות בעולם, ושליחותו לעבוד במשכן והשתדל למלא את שליחותו על הצד הטוב ביותר

ושליחותו מלאה אותו במאה אחוז וכיון שראה שמישהו אחר לקח ממנו את חנוכת המשכן, הרגיש כאלו לקחו חלק ממנו ממציאותו לכן חלשה דעתו- כאב לו על כךשלא זכה להיות שותף וליטול חלק פעיל,בחנוכת המשכן

והקב”ה לא דחה תחושתו זו, אלא קבלה כתחושה נכונה כדבר טוב שאהרון אינו מנסה להמלט מתפקידים ומעונין להיות שותף פעיל וטוב שכואב לו כאשר אינו שותף ולכן ניחמו “שלך גדולה משלהם”…וזו שותפות עמוקה יותר.

עקרון זה אנו פוגשים גם במשך הפרשה בסיפור על  “פסח שני” היו אנשים שקבלו “פטור” מהקרבת הקרבן פסח ראשון כיון שהיו ב”חברה קדישא” של עם ישראל וכמובן היו טמאי מתים (על פי השיטות השונות בנושא)

אנשים אחרים היו שמחים להפטר אם ה’ פוטר אותם מהקרבת קרבן, או מעשיית מצוה כלשהי “חיים יותר קלים”

אולם אנשים אלו לא שמחו לקבל פטור ,ואדרבא באו למשה ודרשו מתוך כאב- “למה נגרע לבלתי הקריב קרבן ה’ במועדו” הם יצאו מנקודת הנחה,שאם יהודים אחרים ,עושים דבר שבקדושה, גם הם רוצים להיות שותפים. ואם לא משתפים אותם , הדבר כואב להם מאוד. עד כדי כך , שהרגישו כי אישיותם נגרעה ולא נאמר “למה יגרע חלקינו” אלא “למה ניגרע ” כלומר עצמיותינו נגרעת ונימחקים בכך שאיננו מקריבים קרבן.

כאבם  עלה עד כסא הכבוד והתקבל בחביבות אצל הקב”ה ובזכותם חידש ה’ מצוה חדשה ונתן את האפשרות להקריב את קרבן הפסח פעם נוספת ב”פסח שני” ומכאן אנו למדים מסר חשוב של  לא להסתפק במחיאות כפיים

ובהצדעה לאחרים שעושים פעולות טובות אלא אנחנו אמורים לשאול “איך אני יכול להיות שותף?

בפרט הדברים אמורים ביחס לחינוך ילדי ישראל (חינוך מלשון חנוכה) ומכאן הביטוי  “חנוכת המשכן”

אחי ורעי ,כואב לומר זאת, אבל זו המציאות: לצערינו, יש מאות אלפי ילדים שלא יודעים א’ב’ ביהדות,לא יודעים לומר קריאת שמע לא יודעים מספיק על חגי ישראל, לא השתתפו בקריאת עשרת הדיברות בחג השבועות וכן הלאה..

אנו מצדיעים למי שכן פועל ,להנחלת המסורת לילדי ישראל, אבל אהרון הכהן מלמד לשאול איך אני יכול להיות שותף ?. אם נרצה להיות שותפים, נמצא דרכים לעשות זאת. להיות שותף פיזית, שותף בממון עזרה כספית להיות שותף בנפש,בנתינת עצה, ובכל עזרה אפשרית ובזכות זאת  נזכה להשתתף בחנוכת בית מקדשינו בב”א.

                                                                                                        מבוסס על ספר השיחות ה’תשמ”ח חלק ב’ בהעלותך

                                                Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                      June 7, 2020

                                                                                    Sivan 15, 5780

Parashat BaHa’alotcha

There is a story of two neighbors who were arguing strongly, onwho will be fixing the light in the stairwell? They came to the Rabbi and the Rabbi ordered in favor of one side. The other side jumped up and said: I don’t believe this Rabbi he is a liar!

The surprised Rabbi, turned his face to the one who jumped, and said: “ yesterday you asked me a Halachic question about business and I gave you my answer and you accepted it without questioning, as result  of this Psak you lost a lot of money… and suddenly today you are not accepting my Psak, even though we are talking about a very small amount of money, what happened????  Then he answered and said I don’t have a problem, with the fact that I lost money, but I cannot tolerate the other person winning….

In general, it seems that in Parashat Hashavua, we can see a similar occurrence. After the twelves Nesi’im brought their donations for “Chanukat HaMishkan” as we read last week in Parashat Naso. Then came Parasat BaHa’alotcha which opens with the subject on lighting of the Menorah. “Daber El Aharon V’amarta Elav,  B’Ha’alotcha et Haneirot, el Mul Penei Hamenorah, Yairu Shevat Haneirot”.

And Rashi asks about that: What is the connection between the Menorah and the Korbanot Hanessi’im donation and the lighting of the Menorah?

Rashi Explains that when Aharon saw the Nesi’im sacrificing for Hanukat Hamisbeach he felt himself uncomfortable, because he did not participate with their sacrafices, they sacrificed but not Aharon. Then Hashem tells Moshe, Aharon should not feel uncomfortable because the mitzvah that I will be giving him to prepare and light the Menorah is greater than theirs…. And now the question is raised: Why should Aharon be jealous? Why should he not support the Nisi’im?

It seems to be, that to understand that we should look at the situation with a human view. In reality, it is not easy to be supportive towards other, and it seems that all behave that way, and that is what happened with Aharon…

But the Torah indicates that Aharon was very humble, as it says:”V’nachnu Ma”. Those humble words are said by Aharon, when he met Moshe when he returned from the “Sneh”. And Moshe was worried that the fact that he had the Zechut to met the Sneh will bother Aharon very much, because Moshe was younger than him. Why is he Zoche with such a responsibility as the leader of the nation but not him? And he was right. Despite those reasons Aharon was not jealous of his brother and even more that Aharon became very supportive to his younger brother.

In our Parasha, It does not say that Aharon was jealous of the Nisi’im. On the contrary he was supportive and rejoiced that they received the Zechut to have won the Misbeach.

And now, we have to understand the meaning with Rashi’s statement:”chalsha Da’ato shel Aharon”? That Aharon came from the point, that every man has his mission in the world and his mission to work in the Mishkan and Aharon did all that he could to do the very best that he can.

He fulfilled his mission one hundred percent. When Aharon saw that someone else took from him Hanukat Hamishkan he felt as if they took from him his purpose. Therefore, :”Halsha Da’ato” (He felt uncomfortable) and it pained him that he was not being Zoche to cooperate with the Nesi’im and be an active participant with the chanukat Hamishkan.

Hashem did not dismiss this feeling of Aharon rather accepted as a true and appropriate feeling as a good behavior of Aharon that he was not trying to escape from his duties, but on the contrary he was interested in wanting to participate cooperatively and that it was good that he felt pained that he did not participate, and therefore Hashem comforted him: ”Shelcha Gedola Mi’shelachem”(yours is better than theirs) and that is true participation.

This principle we will meet in the continuation of the Parasha in the story of “Pesach Sheni”. The people were impure with Tumat Met because they were the “Chevra Kadisha” of Am Yisrael, and they were Temei Metim (according to a variety of shitot on this subject).

Regular people were feeling happy that they are not obligated to bring the Koban Pesach, that they can get rid of the obligation of Korban Pesach and have an “easy life”. However, the people who were Temeim were not happy to be freed from this obligation. Even more so they came to Moshe in pain: “Lama Nigara Lebilti Hakriv Korban Hashem B’Moado”. They came from the point that if another Jew does a Dvar Shebekdusha they also want to participate, and if not allow                       them to participate it caused them a big pain to the point, that they start feeling that they are missing part of their personality and the Torah did not say “Lama Yigara Helkeinu” (we don’t want to loose part of it), but the Torah says: “Lama Nigaraa” meaning that our personality will miss out by not participating in Korban Pesach. Their pain was raised up to Hakodosh Baruch Hu and Hashem liked it very much and thus gave them the opportunity to participate in Korban Pesach Sheini. And from that we learn an important message that not only do we clap hands or salute to others who are doing good actions. But you should ask how can I participate?

Especially when we are talking about the education of the Children of Israel (chinuch from the word chanuka). And from that comes the phrase “Chanukat HaMishkan”

Brothers and friends, it’s painful to say, but this is unfortunately the reality. There are hundreds who do not know A and B in Judaism, don’t know how to say Kriyat Shema or know about the Jewish Holidays. Some of them did not participate in the reading of the Ten Commandments in Hag Hashavuot and so on…

We are saluting to those who did good things, to teach the Masoret to Jewish children. But Aharon Hakohen taught us to ask How can I participate? If we are willing to participate, we will find the ways to do so. To physically participate, to donate money to help people, to identify yourself with people who need spiritual help or to give them advice or any possible help and by this merit we will be Zoche to participate with chanukat Beit Mikdashenu, BB”A.

מבוסס על ספר השיחות ה’תשמ”ח חלק ב’ בהעלותך

                                                Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                      June18, 2020

                                                                                    Sivan 26, 5780

דבר תורה לפרשת שלח

הרב דוד הכהן

  כ”ו סיון תש”פ 6/18/2020

בפרשתינו השבוע “שלח” אנו מוצאים שה’ מאשר למשה לשלוח מרגלים ע”פ בקשת עם ישראל כדי לראות את הארץ, להעריך את כוחה ויכולת העמידה שלה מול ישראל וכך אומר רש”י אני איני אומר לך לשלוח אבל אם תרצה(וזו היתה הדרישה של עם ישראל)לשלוח ,שלח !!! וכך קובע משה 12 נציגים מעם ישראל ,אחד לכל שבט ומיד לאחר מכן נאמר :”ויקרא משה להושע בן נון יהושוע” והרמז בכך : “יה יושיעך מעצת מרגלים” ושואלים מדוע רק יהושוע והרי היה לו שותף טוב והוא כלב . האם לא היה ראוי לברכה כמו יהושוע ?ובהמשך נאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון ורש”י מסביר שזה היה כלב שהלך לבדו לחברון כדי להשתטח על קברי אבות ושוב שה’w יצילו מעצת מרגלים ולא יהא ניסאת על ידם כנגד ארץ ישראל ושוב אנו שולים מדוע לא הלך עמו גם יהושוע שהרי הוא נזקק לתפילה בדיוק כמו כלב…ואחרי שהמרגלים חוזרים מארץ ישראל ומדווחים על כל ה”רעות” (שיש פירות משונים, שיש שם ענקים ושלא ניתן לכבוש את הארץ ועוד) שהם מצאו בארץ ישראל כל העם בוכה לילה שלם וכשראו יהושוע וכלב את הבכי הזה קרעו בגדיהם והעם רצו לזרוק עליהם אבנים ופתאום : “ויהס כלב אותם” השתיק אותם שיאזינו למשה,מנין היה כוחו של כלב להשתיקם ? והיכן נעלם יהושוע ? ולמה לא סייע בידו של כלב ?

ולכן אומר הקב”ה : “ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאותיו אל הארץ: ” וליהושוע לא היתה רוח אחרת ? ולמה יש כל הזמן הפרדה ביניהם: רק יהושוע מקבל את הברכה  רק כלב הולך לחברון להתפלל רק כלב יכול להשתיק את העם -למה כל הזמן הם פועלים בנפרד? התשובה לכך בדברי החפץ חיים שכשאתה נמצא בחברה שלילית איך תגיב ? אתה רוצה להיות הגון ירא שמיים וכשתה רואה שהם הולכים בדרך רעה והשקפתך

שונה לחלוטין יש בידך שתי אפשרויות : 1) לצעוק. למחות, להתוכח. או לזרום אתם לשתוק להבליג להסתיר את השקפותיך ביום מן הימים כשנחזור בחזרה ויהיו לי עוד אנשים שיעזרו לי ואז יתאים לי יותר לפתוח את הפה ולדבר לשתי שיטות אלה יש יתרון וחיסרון אם אני מחליט להלחם בחברה שלילית כזו יש סכנה  שיפגעו בי ואם איני מוחה הם מפרשים זאת כהסכמה אתם, ולכן מצד אחד קיימת  סכנה שתגרר אחריהם אבל מצד שני אתה מוגן נראה שיהושוע הלך בשיטה אחת וכלב בשיטה השניה יהושוע היה תקיף כשראה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה מיד רץ למשה לספר לו ודרש לכלוא אותם -היה תקיף מאוד וע”כ חשש משה שמא המרגלים שיודעים על נאמנותו הגדולה של יהושוע למשה עלולים להיועץ ביניהם ולפגוע בו בדרך ועל כן ברכו “יה יושיעך מעצת מרגלים”  ,

כלב לעומת זאת נהג בשיטה אחרת, שתק וזרם אתם עד שהגיעו חזרה ואז כששמע אותם מדברים סרה בארץ ישראל עמד מולם ובקש בקול סמכותי להקשיב למה שיש למשה לומר וכך הצליח לאפשר למשה לדבר…וכך אמר להם “האם רק את זה עשה לנו בן עמרם ???” וכלם השתתקו והפכו לסקרנים וחשבו שהנה הוא הולך להוסיף שמן למדורת המריבה ורצו לשמוע מה יש לו להגיד???ואז המשיך לדבר בשבחו של משה וכל המעשים הטובים שעשה משה למענם ושואל החפץ חיים אם  כן איזה שיטה יעילה יותר? ועונה : מכך שהתורה מקדימה פעם את יהושוע ופעם את כלב לומדים ששתי השיטות יעילות ורק תלוי בנסיבות…נחזור ונציין שנמצאו יהושוע וכלב מן הצד האחד ומן הצד השני אותם עשרה שהתנגדו לכבוש את הארץ והצליחו לשכנע מליוני אנשים בצדקת דבריהם עד כדי כך שכולם בכו מרוב פחד כאמור : “ויבכו העם בלילה ההוא” והפעם רק הגברים בכו.

ומי יכול לשחות נגד הזרם האדיר של מיליוני אנשים?

ובכ”ז היו השניים, כלב ויהושוע הם המשיכו להאמין בה’ והגיעו למסקנה שאם ה’ רוצה ,אפשר לכבוש את הארץ

ודיברו בגלוי וללא מורא ואף השתיקו את כלם ובאומץ עצום קראו :” טובה הארץ מאוד מאוד” אנחנו כן יכולים לעלות וכאן אנו רואים שיהושוע בזכות ברכתו של משה לא נהה אחריהם ושתי אותיות ראשונות של שמו י.ה.

ותפילתו של משה יה יושיעך נתקיימו בו. וברור שכשמשה עומד מאחוריך(ומשה הוא סמל התורה) תוכל להתגבר על כל סכנה א”כ מה בנוגע לכלב בן יפונה ,שהרי לא קבל ברכה ממשה ואף לא היה תלמידו הקרוב ובכל זאת הצליח לעמוד במלוא הכוח והעוצמה נגד הזרם אז מה החזיק אותו שלא להיסחף אחר רוב חבריו ורוב עם ישראל אולי משום שנשטתח על קברי האבות ?

אולם מוסבר בתורת החסידות כי עצם ההשתטחות נתנה לו את הכוח בדרך כלל כשאדם עומד הראש למעלה הלב באמצע והרגליים למטה כשמשתטחים הראש הלב ורגליים כולם נמצאים בגובה אחד וכיוון שכלב  ביטל את כל מציאותו בפני ה’ הוא לא נסחף ע”י המרגלים ואע”פ שטענת המרגלים נשמעה מאוד הגיונית בכ”ז הוא שם את הגיונו האישי הצידה מפני רצון ה’ וזה מה שאומר הכתוב “ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו”

                                                Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                     June 18, 2020

                                                                                    Sivan 26, 5780

Parashat  Shlach

In our Parsha Hashavua Shlach we find that Hashem approved to Moshe to send spies according to the request of Am Yisrael to see the country, to evaluate its power and its ability to stand and comfort Yisrael. And so Rashi says, (I am not telling you to send spies, although this is the request of Am Yisrael to send). Shlach !!!.  And Moshe sent 12 representatives from Am Yisrael one from each tribe and immediately after the Torah says, “Vayikra Moshe L’Hoshua Bin Nun, Yehoshua”. And the clue is “Hashem will give you salvation from the spies advice”. Chazal asks why is only Yehosua mentioned with this Tefila, why not Kalev? He cooperated well, perhaps he wasn’t deserving of the Bracha like Yehosua? The Torah continues and says “Vaya’alu Banegev VaYavo Ad Hevron”. And Rashi explains who it was and the answer is Kalev. Why did he leave the group? Because he wanted to pray for the merit of the Avot to help him to prevent from being part of the Meraglim. There is another question, why didn’t Yehoshua go with Kalev to pray with him, he also needed to pray for himself? After the Meraglim came back from Eretz Yisrael and reported about all the bad things, (that there is very strange fruit, that there are giant people, and it is impossible to capture the country and more), that they found in Eretz Yisrael. The entire nation cried throughout the night. When Yehoshua and Kalev saw this crying they tore their clothes and the people wanted to throw stones at them. And suddenly: Kalev was able to keep them quiet and to listen to Moshe. Where did Kalev get the power to keep them quiet and to listen to Moshe? From where did Kalev get this power, and where did Yehoshua disappear and why did he not help Kalev to control the people? And Hashem was very satisfied from Kalev. And Hashem says” V’Avdi Calev Ekev Hayita Ruach Acheret Imo Va’yemalei Acharai, V’Havi Otiv El Ha’Aretz”. And Chazal also asks here, “Didn’t Yehoshua have Ruach Acharet?” And why is there all the time a separation between them: Only Yehoshua received the Bracha, only Kalev went to Hevron, and only Calev made the people quiet. Why are they all the time acting separately? We can find the answer with the statement of the “Chafetz Chaim”.  He explains that if you are present in negative company, how will you react. You are honest and have Yirat Shamayim and when you see that they are going in a bad way and your Hashkafa is absolutely different, you have 2 choices. One (to scream to protest to argue) or two (to scream at them or keep quiet, to forbear, to cover your Hashkafa until one day when you return there will be more people who can help you and at that time it will be more suitable to speak.) Those 2 shitot each have advantages and disadvantages. If you decide to fight against the negative company there is a danger that they will harm you, and if you do not protest against them, they will think that you agree with them. On the other hand, there is the danger that you would follow them in this case you are protected by them. It seems to be that Yehoshua went by one shita and kalev went by the other. Yehoshua was a raider, and when he saw Eldad u’Medad continuing to profit in the camp he ran to Moshe to tell him to put them in jail. He was a raider, and because he was very faithful to Moshe, Moshe was worried that the Meraglim might decide to harm him. That is why Moshe gave him the Bracha, “Ya Yoshiatcha Meatzat Hameraglim”.

Kalev was the opposite, a different shita, he was quiet and streamed with them until they returned. Then when he heard them talking bad about Eretz Yisrael he stood opposite them and with his authoritative voice he asked Bnei Yisrael to listen to Moshe. The people thought that Kalev wants to continue to talk bad about Moshe and that is why they let him talk. Then he started to tell the people all praises of Moshe all that he has done until now for Am Yisrael. And here asks the “Chafetz Chaim“, which shita is more preferred?” the answer from the Torah is sometimes it mentions first Kalev and sometimes it mentions first Yehoshua we learned that both of them are preferred and one needs to match them according to each situation….

Now we return to the point that Yehoshua and Kalev were on one side and on the other side were the other 10 Meraglim that resisted to capture the country and were successful in convincing millions of people that they are right to the point that they all cried from fear as the Torah says,”Vayivku Ha’Am Balaya Hahu”. At this time only the men cried. Who can swim against the current of so many people? Even though there were only 2, Calev and Yehoshua, they continued to believe in Hashem, and they cam to the conclusion that if Hashem wants this they can capture the country.

They spoke frankly and with no fear and they kept the people calm and they said “Tova Ha’Aretz Meod Meod”. We are able to go and capture Eretz Yisrael, and here we saw that Yehoshua by the merit of Moshe did not go with them and the first 2 letters of his name Yud and Heh. Moshe’s bracha “Ya Hoshiacha” came true. And of course if Moshe stands behind you, you will be able to overcome any danger. Now we want to understand Kalev. He did not get a bracha from Moshe and he wasn’t even one of his closest students, but despite thatת he was successful to stand with his full power against the stream. What held him not to follow his friends and Am Yisrael?  Because he laid flat on top of the Kevrei Avot.

But Torat Hachasidut explains that the fact of laying flat on the Kevrei Avot gave him the power. Usually when a person stands upright his head is on top, his heart in the middle and his legs on the bottom. But when lying down flat the head, heart and legs are all at the same height. Since Calev humbled himself in front of Hashem therefore he didn’t go with the Meraglim even though their claim was sensible he put his opinion on the side and followed Hashem’s will as the pasuk says” VAvdi Calev Ekev Hayita Ruach Acheret Emo”. May we be worthy of the merit to make Avodat Hashem with all of our heart and may we merit the Goel BB”A.

Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                     June 24, 2020

                                                                                    Tamuz 1, 5780

Parashat  Korach

In our Parashat Hashavua, Korach succeeded in organizing a strong opposition against Moshe. The Midrashim write, how did Korach become successful in getting this opposition? Of course, with sophistication and presented his claims that at the moment looked justifiable. Here are his two main questions: 1) Why were the jobs of the Mishkan given only to people close to Moshe? 2) Why did Moshe ignore the sensible order of how to divide the jobs? To his claim all  Am Yisrael are deserving to have jobs, all Am Yisrael are Kedoshim. Because they are all Kedoshim they all deserve to have any job. And why only the privileged people get the jobs? This argument caused a very heavy punishment. The ground swallowed all Adat Korach, the fire burnt those that came to bring the Kitoret and Korach is mentioned, by talking bad about him and his evil ways and usually he is mentioned “L’Deraon Olam”. “Vlo Yiheye K’Korach V’Kaadato”. The question raised: why did Chazal say that it is forbidden to give the name of a Rasha to Jewish boys. Even there is a Pasuk that says; “Vshem Reshaim Yirkav” meaning the names of Reshaim will become rotten. Here we see that the Torah gives to Korach one entire Parasha under his name. In order to understand this question, we have to understand that the center of this idea appears to be in a positive way. To understand, that we have to appeal to our Chachamim that they are the defenders of Am Yisrael.  One of these Chachamim is a Lubavitch Rabbi who explains, that Korach’s quest was positive however the results were negative. All his request was that he wanted to be the “Kohen Gadol”, to enter the Kodesh HaKidoshim and all that to raise his spiritual level. Therefore, the quest itself was excellent and did not have any negative basis. Witness to this idea we can see as the response of Moshe Rabeinu that tells Adat Korach “Are you willing to have Kehuna Gedola? I also what it”. That means that Moshe Rabeinu approved the idea of the request to be Kohen Gadol as legitimate and positive that it exists even with Moshe. So, the problem was not with the legitimacy but with the management of the case. The way that Korach managed….and he actually fought against Moshe and he tried to break the agreed position as we read in our Parsha.

As we all know that Torat Hachasidut especially emphasizes the connection with the Tzadik. There are some that do not agree with this Chasidut position. There is a story that somebody came to the Tzadik (Ha’Admor Ha’Zaken) and asked him and teased him with this question: Why in your Chasidut the Rabbi raises himself above his community?

The Rabbi heard his claim and he leaned his head in his hands like in the time of “Nefilat Apayim” and he thought about this question a long time, after he raised his head and answered: “HaTzadik Hu Rosh Benei Yisrael”, actually the head and the organs build together the body but the head needs to receive special consideration and all the organs need to follow it.

The man heard his answer and left, but somebody else (who was Admor HaZaken’s son R’ Dover later on he was referred to as the middle Admor)  heard the Admor’s answer. He asked his father: Why did you need to think so long, actually you were able to answer him right away? The Admor Hazaken answered him from our Parashat Hashavua, when Am Yisrael asked “Umadua Titnaseu Al Kal Adonai”. Right away the Torah says, “Vayishma Moshe Vayipol Al Panav” Moshe fell down on his face. Moshe started to think in his heart maybe there is something true to his claim? Maybe the heavens are sending me a clue that there is truth to Korach’s claim? But at the end he understood that his claim does not have any basis and that this is only a teasing question. Hashem gave Moshe the authorization to stay above Am Yisrael. Then the Admor answered his son that is why I did not answer immediately but took my time to respond. (According to the book of Sipur Chasidim page 363).

And yet that is not the only delay of Moshe as we said “Vayipol Moshe Al Panav”, there was one even bigger… Korach and his Ada came to Moshe in the afternoon and started stating their claims. Moshe was able to answer them within a few minutes to a few hours. But Moshe rejected the subject until the following morning. He told Korach: ”Boker Vyeda Hashem Asher Lo VHakadosh, Vhikruv Alav.” The question is why didn’t Moshe answer them right away but postponed them until the following morning?

Rashi brought two explanations; first the simple explanation that Moshe wants to postpone the punishment and he gave them extra time for them to be able to make Teshuva. The second explanation Rashi brought from the Midrash; by telling them the word Boker, Moshe wants to hint to them that like Boker nobody can change it to something else, it us permanent, it is constant and happens every day, Boker is Boker. Thus Moshe sent them the message that no one can expect to change the order or status within Am Yisrael between the Kohanim and the rest of the nation. The Rebbe brought a different deeper meaning to explain this; saying that the word Boker came out to answer one of Korach’s claims. Why do we need to set Kohanim aside and to make them Kidoshim if all  Am Yisrael are Kidoshim and Moshe answered: yes we are now at night and at night we cannot see details and see the differences between one and the other, but wait until the morning and the daylight will clearly show the differences. When Boker came it bought a lot of light and showed everything differently. The Boker adds a new perspective than what we see at night.

Hatzadik, or the Kohen Hakodosh is the Boker of Am Yisrael. He lights up all that was previously dark. And that is correct that “all are Kedoshim” and that Hashem is within them as it says: “Amech Kulom Tzadikim”, they all have a G-dly Neshama without a doubt but it’s possible that the Neshama of a Jew can be as the night, dark and he cannot bring his Neshama through. The duty of the Tzadik or the Kohen Hakadosh is to bring the light and bring him the morning. To reveal the goodness that is hidden in him, that is why it is important to be attached with a Tzadik or Kohen Hakadosh.

V’Yehi Ratzon Shenizke V’hair Et Yomenu B’Ohr Yekarot Shel Torah V’Chochma.

                                                Rabbi David HaCohen                                                                 

                                                                                     June 24, 2020

                                                                                    Tamuz 1, 5780

דבר תורה לפרשת קרח

הרב דוד הכהן

  א תמוז תש”פ 6/24/2020

בפרשת השבוע מצליח קורח לגייס אופוזיציה חזקה למשה והמדרשים כותבים בהרחבה כיצד הצליח קורח לגייס אופוזיציה זו  ? כמובן בתיחכום,וערמה ובהעלאת טענות שעל פניהן נראות מוצדקות 1) מדוע המשרות מחולקות למקורבים בלבד? 2)מדוע משה מתעלם מן הסדר ההגיוני של חלוקת  המשרות  ועוד.

לטענתו כל העדה קדושים, ומדוע יש מיוחסים יותר ופחות מחלוקת זו גררה עונשים כבדים : האדמה בלעה עדת קורח ,אש שרפה את מקטירי הקטורת , כשקורח מוזכר, מדברים בגנותו ועל הרשעות שלו ובדרך כלל מוזכר לדראון עולם  “ולא יהיה כקורח וכעדתו”

ונשאלת השאלה :מדוע חז”ל אומרים שאין לקרוא לילד בשם של רשע …אלא “שם רשעים ירקב” וכאן אנו רואים שהתורה קראה לפרשה שלימה על שמו של רשע “קורח”…

ונראה שהרעיון המרכזי מצביע על כיון אחר “חיובי” לשם כך עלינו לפנות לאלה שמדברים סניגוריה על עם ישראל

ואחד מהם היה הרבי מליובאווביטש והוא מסביר ששאיפתו של קורח היתה חיובית ורק הביצוע היה שלילי ומה בסה”כ רצה קורח להיות כהן גדול, להכנס לקודש הקודשים, והכול כדי לעלות ברמה הרוחנית ולכן השאיפה עצמה היתה מצוינת ולא היה בה פסול

עדות לכך ניתן לראות בתגובה של משה רבינו שאמר לעדת קורח אתם רוצים כהונה גדולה ? “גם אני רוצה בכך”

כלומר משה רבינו מאשר כאן כי השאיפה להיות כהן גדול היא לגיטימית וחיובית שקיימת אפילו אצל משה.

והבעיה אינה בליגיטימיות אלא בהתנהלות,  שבה קורח התנהל…ואכן הוא נלחם במשה וניסה לשבור את המוסכמות כפי שאנו קוראים בפרשה השבוע

כידוע תורת החסידות ,שמה דגש מיוחד על הקשר לצדיק והיו כאלו שלא אהבו את זה ומסופר על מישהו שבא אל הצדיק, האדמו”ר הזקן ושאל אותו שאלה מאוד קנטרנית : למה אצלכם הרבי מתנשא מעל כולם ?   הרב הקשיב לטענה השעין את ראשו על זרועותיו כמו בעת “נפילת אפים” וחשב על הנושא זמן רב , לאחר מכן הרים את הראש וענה : :”הצדיק הוא ראש בני ישראל .אמנם הראש והאברים מרכיבים ביחד את הגוף אבל הראש צריך לקבל יחס מיוחד וכל האברים צריכים לשמוע בקולו”

האיש קבל את התשובה והלך לדרכו, אולם היה מישהו אחר שלא קבל את התשובה וזה היה בנו של האדמו”ר הזקן רבי דובער(לימים קראו לו האדמו”ר האמצעי) והוא שאל את אביו :למה היית צריך לחשוב זמן רב ? והרי יכולת לענות לו מיידי ואז האדמור הזקן השיב לו מפרשת השבוע כשעם ישראל שאלו “ומדוע תתנשאו על קהל ה'”

ומיד כתוב אח”כ “וישמע משה ויפול על פניו” והחל משה לחשוב בליבו אולי יש משהו בטענתו ? אולי מן השמים רומזים לו שיש אולי אמת בטענת קורח וכאשר לבסוף הבין שאין לטענתו שחר ואין זה אלא קנטרנות ושה’ הוא הסמכות שנתן לו להשתרר ואז גם השיב לקורח את אשר השיב וכך היה גם במקרה הנוכחי (ע”פ סיפור חסידים עמ’363

ואולם, זה לא היה העיכוב  היחיד של משה כנאמר “ויפול יעקוב על פניו”  והיה עיכוב נוסף אפילו גדול יותר…  קורח ועדתו הגיעו למשה בשעת אחה”צ ופתחו בטענותיהם. ומשה יכול היה לסיים את טענותיהם תוך כמה דקות ומקסימום כמה שעות..

אבל לא משה רבינו החליט לדחות את הנושא עד למחרת בבוקר וכך אמר לקורח “בוקר וידע ה’ אשר לו,והקדוש והקריב אליו”. ולמה דחה תשובתו עד הבוקר ?

רש”י מביא על כך שני פירושים:

הפירוש הפשוט הוא , משה רצה לדחות את העונש כדי לתת להם פרק זמן נוסף לחזור בתשובה.

הפירוש השני מן המדרש,שמשה רבינו נתן להם רמז ואמר כשם שאינכם יכולים לבטל את החלוקה שה’ עשה בעולם ולהפוך בוקר לערב כך לא תוכלו לבטל את החלוקה שה’ עשה בעם ישראל בין כוהנים ושאר העם

ולמה משה מדגיש במיוחד את הבוקר ? 

מסביר הרבי את הענין במבט מעמיק ואומר:

שהעובדה שמשה השתמש במלה “בוקר”,באה לענות על הטענה של קורח, “בשביל מה צריך כוהנים והרי כולם קדושים מצד עצמם” ומשה משיב להם נכון גם בלילה הכל נראה הכל דומה האדמה , החפצים ,האנשים ,הכל קיים בלילה בדיוק כמו ביום ונראה שאין הבדל בפרטים, אבל כאשר מגיע הבוקר הוא שופך אור על הדברים והכול נראה אחרת. הבוקר אינו מוסיף דבר אבל הוא מאיר את הכל. את כל מה שהיה לפני כן בלילה

הצדיק , הכהן הקדוש הוא ה”בוקר” של עם ישראל , הוא מאיר את כל מה שהיה קודם בחשיכה ונכון “שכלם קדושים” ובתוכם ה’ שהרי כתוב ו”עמך כלם צדיקים” ולכלם יש נשמה אלוקית ואין בזה ספק אבל יתכן שהנשמה של יהודי תהיה במצב של לילה ותהיה חשוכה ולא תבוא לידי בטוי. וכאן מגיע  תפקידו של הצדיק להביא לו את האור לעשות לו את הבוקר לגלות את הטוב הצפון בו ולכן חשוב מאוד להדבק בצדיק ויה”ר שנזכה להאיר את יומנו באור יקרות של תורה וחכמה